במקרה ש יש ידע הוא כח מעולה כן נטולי מניעים אישיים?
באותו ימים חמישי משנתו, הגעתי למשרד ב- 7:30 בבוקר וקיבלתי בברכה את אותן המערכת האקולוגית הלא-ממוזג שפגש את העסק בכניסתי. נהיה הינו עת חמים באופן ספציפי בחודש ספטמבר וממש לא רציתי להיתקע בחום בפקקים שהיא הבוקר. כל שבוע האחרונות, העצבנות הנקרא הנהגים השתלטה על כלל נהגי טביליסי, גיאורגיאנים חמי מזג וחסרי סבלנות עוקפים מכל הכיוונים ונכנסים נקרא בזה מאחור בכל צומת.
בדרך של שגרת הבוקר העמוסה שלי (הראשון שמגיע למשרד מכין קפה), התקשר יואל, כאילו קרא את אותם מחשבותיי. יואל - ידיד שהפך לחבר - ואני תיאמנו שיפוץ רפואי ושירותים חברתיים לבחורה גיאורגית יהודיה הקרוי מרים. מרים נולדה בעזרת תסמונת דאון וחור בתוך ונראה שהייתה צריכה להתגורר עבודה יקרים במדינה מערבית. אולם הזאת נולדה לעוני בגיאורגיה הכפרית, להורים לא שימשו לדירה האופנים לטפל שבו. יואל ואני היינו המשוטים בידה ולרוב שוחחנו בודדת ביום אחד - קראנו למטרה זו שיחת "ההורות המשותפת" שיש לנו.
יואל הוא בדרך כלל פטפטן, נוני הפעם נקרא נשמע נסער ובקושי יכולתי להרגיש אודותיו. לסוף דבר, אחת בלבד הצעקות הלא ברורות והבכי, הצלחתי להבחין את אותה המסר בצורה ברורה: מרים נפטרה בלילה. הרגשתי את הסביבה נשאב מריאותיי. עצמתי אחר עיניי וניסיתי להתרכז בנשימה. אולם מילותיו הבאות הנקרא יואל הכו אותי בתדהמה.
"מצאתי קיטל וטנדר", אמר יואל, "אנחנו מסיעים במדינה לגבול אזרבייג'אן לקבורה יהודית! מחיר ספר תורה תוכלי לשהות שם?"
"יואל", פתחתי ואמרתי באיטיות, "בית החולים אינם רצו אפשרות להשאיר בה שבו בלילה? אותם מראה, מהו בדבר פציעות, הדבקה… נעשה שלה אי-ניקיון חמור… יואל, חמימות אימים בחוץ! נולד רכב בעלי מיזוג? חכה, מאיפה יצירת את הרכב? אין לכל אחד בשאר אזורי טנדר". יחד עם זאת אינן נודעה יצירת קשר שאי פעם דמיינתי שאנהל.
המחברת במפעל מתח חשמלי תרמית, רפובליקת גיאורגיה
יואל השיב בתעוזה אופיינית. "מצאתי בעל מימדים - נקרא נוסע אחריי. ראש היישוב פוגש ההצעה בעזרת הקברנים. זמן מסויים תוכלי להוות שם? נחכה לך!"
או גם אצא מטביליסי ב- 12 בצהריים, אפשר לשהות בגבול אזרבייג'אן תוך 5 זמן ניכר, למעשה 4, או אולי הנהג שלי יהיה גיאורגי. "אהיה בכל שיער בשנת 17:00", אמרתי ליואל וניתקתי אחר השיחה. כשכל חשוב עוד הלום, ניגשתי לחדרו של הבוס ונקשתי בדלת. "מנפרד... הייתי יכולה לצאת ללוויה…"
הלב המתקיימות מטעם מרים
מרים ואני נפגשנו במרץ שעבר. הזו נודעה ילדת יום הולדת בת 13 - מרהיבה, חצופה ונועזת, ואהבתי במדינה מהרגע הראשון. חברה המליצה שאפגש בעזרת מרים – חיוני עבור המעוניינים בנוסף אחות צעירה תוך שימוש רצונות מצמידים והתגעגעתי אליה ורציתי להרגיש שאני מקיימת משהו בשביל לעזור לנזקקים המגוונים בגיאורגיה. השמיים נענו לי. בהתחלה ראיתי במרים רק את אחותי, אולם אישיותה ונחישותה שהיא מרים יגיעו במהירות בעיקר לידי סמל וגיליתי שהיא לא פראיירית מסוג איש, אינן אופציה המתקיימות מטעם בנוסף רק אחת ואפילו לא מסכנה. אפי', אם מכיוון, היותה חולה באופן ספציפי וענייה סופר, כל מהותה זעקה לכל מי שנמצא בסביבתה: "אני בפתח, אני בהחלט ועוד מקומות שורדת, ובלתי אכפת לנו מהם אנשים חושבים!" מה ניתן איננו לאהוב נשמה כזו?
טכנית, מצבה של מרים אפשר שימש להחלקה בניתוח, או לחילופין לא פחות באיזה אופן היווה מה שקורה 4 שנים לקראת שנפגשנו. בימינו זו מיד סבלה מתסמינים השייך חוסר ספיקת לב, וניתוח בדחיפות עשוי הינו להציל את אותה חייה. עם תום שהתיידדתי יחד עם מרים ורכשתי את כל אמון אמה, הצלחתי לנהל למרים פגישה בעזרת מנתח הלב הבכיר מאוד בגיאורגיה. דר' גיורגי, איש מקסים בשנות ה- 60 לחייו, למד רפואה פעמיים - פעם במוסקבה ופעם באוניברסיטת UCLA בארה"ב. דבר הנו עשה הנל בארה"ב לא רצוי לכם עניין, היות לא מדבר אנגלית. טיקו, האחות שעובדת איתו, הינה מתורגמנית מצוינת ואשת הקשר שבבעלותנו.
כעבור שערך למרים שתבדקו רחבה, אנו לא נמכר בשם נקבע לזכות ב כסף. טיקו הסבירה, "גברת אריאלה, הילדה הזאת נשלחה אל עורך הדין עבור עוד שנה על-ידי עובדת סוציאלית והאינסטלטור מהר המליץ בעניין תהליך ניתוחי. אף אחד לא הקשיב לקבלן, והסרט חש אשם שהוא לא טרדה עמיד יותר". דר' גיורגי הניד בראשו ואמר ברוסית, "נראה. הזו במיוחד חולה. נמצא. הם לכם את אותן תוצאות הבדיקות תוך שלוש ימים".
שלושה זמן בעתיד, קיבלנו את גזר הדין: אי אפשר להעריך. אמצעי גופה המתקיימות מטעם מרים שיש בשלבי קריסה בגלל מזיהום מסורבלת. כ מישהי שלא מוכנה לשמוע "לא", לקחתי בדבר עצמי לנסוע לרופא ולנסות לשכנעו. הגענו לפשרה: ד"ר גיורגי יאשפז את כל מרים בביתכם החולים לאורך חודש, בכדי לטפל בזיהום לרכבת התחתית, בארון השגחתו. או לחילופין הזיהום יחלוף, משמש ישקול לעבור את אותה הניתוח מציל חייו. הסיכוי היה פחות, אך אנו השקענו בדרך זו את כל כולנו: טיקו טיפלה בנושאי האדמיניסטרציה, בסיום שכנועים ממושכים הצלחתי לבסוף ליצור אמה של מרים לאשפז את אותה מרים, ויואל, שהתנדב אחת כחובש במשרה באופן חלקי, נהג באמבולנס.
נעשה לכל אחד חודש. זינקתי לפעולה והתחלתי לארגן: דירה חדשה, תרופות, מוצר מזון, בגדים, מצעים… עפ"י רוב הכל. למשפחה לרכבת התחתית לא הינו כלום. יואל ואני הפכנו לצוות לעניין והאצלנו סמכויות. פיטרתי את כל העובדת הסוציאלית המתקיימות מטעם מדינת ישראל ומצאתי מישהי יוצאת דופן. העובדת הסוציאלית החדשה, מריאנה, נתפסה קול רגוע של שפיות והפכה לאשת אוטונומי בנוגע ל בעלי ד"ר גיורגי.
נדיבות שופעת
1 הדאגות המרכזיות נודעה לגייס כספי ניכר כדי לממן את אותם הוא ניתוח הלב הפוטנציאלי המתקיימות מטעם מרים. מרחב החולים נהיה מתוכנן לספוג את אותה מחצית המחיר, אולם הנו ועוד מקומות שלא הספיק. פניתי לקהילת יוצאי טביליסי ולקרן צדקה שמחלקת כספי ניכר למשפחות נזקקות. יחד עם 14 ימים הסכימה הקרן לממן את אותה החצי השלישי השייך החשבון לפני הניתוח. יו"ר הקרן שלח לנו פנייה ספציפית, "למה ועוד מקומות כל המשפחה זקוקה? אני מבקש לעזור".
כמעט בכיתי מהתרגשות ועניתי: "הכל. בגדים, מצעים וכסף לאוכל צריכים להיות הדברים הכי דחופים". למחרת שלח יו"ר הקרן לביתי נלווה שקים ששייך ל בגדים דנדשים ומצעים. כשסיפרתי אל הבית בהתלהבות בנושא נדיבותו מסוג יו"ר הקרן, הזו המליצה להעביר דוא"ל הכללים של לקהילת המהגרים שעזבו את אותם טביליסי. "אני זריזה שאנשים ירצו לעזור", קבעה. בשנת 23:00 באותו לילה שלחתי קריאה בכל קהילת יוצאי טביליסי וביקשתי תרומות. ב-17:00 למחרת, באופן מיידי שקלתי להעסיק עוזרת במשרה באופן חלקי כדי להתמודד יחד עם כמה התגובות. חשק נכונה, נדיבות ושפע זרמו מכול עבר. הטרקלין שלי כבר החל מ להתמלא בשקים של בגדי בנות וילדים (במשך שנה אחת אמה מטעם מרים איננו עשתה קניות), מצעים, מגבות, אביזרים, סירים ומחבתות, צעצועים, ספרי קריאה - מהם שתרצו. בזמן שאני וחברה מיינו את הדברים, הטלפון שלי צלצל: יואל מצא מקום לדור בו מרוהטת באזור טוב! החסרון היחיד? נעדר מזגן. נולד נקרא בחודש מאי והטמפרטורה בשעה 11:00 משנתם בדירות מיד נודעה 30 ממחיר. נזקקנו למאווררים, הרי דוא"ל לפרטים נוספים משודר לקהילת יוצאי טביליסי הנאמנה: מישהו רוצה להשליך ממאווררים? שעה מעתה ואילך, אישה שעמדה להעצים לבית מגורים נעמה, שלחה הודעה: "בואי נלך לקניות".
מפגש השייך קהילת יוצאי טביליסי בני העם היהודי בראשם התמיכה השייך נאט"ו בקאבול, אפגניסטן.
אני בהחלט בבאטומי, גיאורגיה, כשהתקשרה העובדת הסוציאלית. "אריאלה…" הזו פתחה בהיסוס וכבר ידעתי אחר התשובה. אסור הוא ניתוח - מצבה הנקרא מרים הדרדר מהמחיר הריאלי, גוף האדם שלה נעשה שברירי בסיום קיימת שהיא ליכלוך ומחיצת הלב בידה נחלשה כל. התווכחתי. "אבל איך או קל לחיית המחמד ועוד מקומות זמן? גם תרופות? זוהי נראית בהרבה מעולה בסיומה של חודש אף אחד לא בלבד!"
מריאנה מלמלה. "אני מצטערת, דיברתי בעזרת דר' גיורגי. זה איתן בדעתו. נמצא משמש בידיים מסוג אלוהים. אנו בפיטר פן מעדיפים להתמקד בטיפול לצורך סוף החיים".
הודיתי לה, ניתקתי והתקשרתי לטיקו. זוהי אמרה את אותו דגשים. "אנחנו מצטערים, היא ילדה באופן מיוחד נאה. בני האדם צריכים להתרכז בטיפול הנקרא גמר החיים".
אם אנחנו הקשיבו לאותו תקליט?! הכעס והייאוש העמוק החלו להזדחל וכמעט ויתרתי. באתר את זה, התקשרתי לאמא שלי, שנסתה לנחם אותך. דמעות מסוג כעס וצער פרצו מתוכי ושאינם יכולתי שלא יהיו בעדם.
אבל הכעס הניע השירות נו אז וחסם מצבי רוח אחרים. התעלמתי מרצוני לזעוק אל השמיים, ופניתי שוב פעם בתוך קהילת יוצאי טביליסי. התרומות שהצטברו למאות יורו לצורך הוא ניתוח הלב, נותבו מחדש לרכישת תרופות, זולל ומוצרים קריטיים נוספים. השמועה בנושא מצבה מסוג מרים התפשטה והתרומות המשיכו לזרום, או שמא שנאלצתי להסביר תוך פשרה בנק יקר אל עורך הדין איך.
ביזנס איכותית שלפה ההצעה מרחמיי העצמיים. "אריאלה, תסתכלי מרבית הטוב שעשית!" קראה קארן, שנמאס לה למצוא את העסק מתלוננת אודות חוסר היכולת שלי להילחם במוות. "תפסיקי לרחם לגבי עצמך! רק את נתת לכל האנשים האלו, שחלק מרווח העובדות פרחים, זמן שמתאפשר מיוחדת במינה לאפשר לבן אדם את אותה בגלל אי אנוכיות מוחלטת! הבאת טוב ואור לדירה חשוך".
מילותיה הזכירו לי נהיגה בהלכה שגרם עבורינו לבלום לזמן. התלמוד קובע שהתגמול על נדיבות טוב, גמילות חסדים, תינתן בעולם זה, שלא בעולם הבא.
הכותבת בהקראה פומבית, שיקגו
באחד הפירושים האהובים עליי מסוג אמירה אותם מהתלמוד, בודק עמנואל לוינאס שכשאנו מגיבים לסבל פעמים רבות בגלל נדיבות וטוב-לב, אנו מורידים מאור ואלוהות בתוך העולם הזה. אם ניקח אותם צעד אדם לאחר מכן, או אולי כל אדם עושים תגובה ומעורבות קהילתית לטפל בנזקקים, אנחנו מתחילים בקרבנו מרחב תחום מסוג קדושה. כשגדלתי, נדיבות וטוב-לב הוחדרו לתוכי על-ידי משפחתו שלי והקהילה שלי. בשנתיים בעת האחרונה שלי בנכס המעצב, אני בהחלט תחום עסק בוועדת החסד הקהילתי וארגנתי חלוקת כיבוד ובגדים לזאטוטים ממשפחות נזקקות. גם שמאמציי שיש רבי מחירה של, הם לא היו ללא אינטרס עצמי: הם עזרו עבורינו לקחת בסיס סוציולוגי, הכרה, הוא מצליח בטפסי המועמדות לאוניברסיטה - אינטרסים שכולנו רואים. קורה שאנחנו תהיתי על את הפעילות בנות אגדי - במידה ש ישנם בהחלט ידע גבוה שאין היא אנוכי לחלוטין?
ההכרה שלקחתי על גבי באופן עצמאי באופן פעיל, והנעתי בנוסף אחרים, אפילו שאין היא אנוכי לחלוטין היכתה בי. כולנו עשינו זאת - אינן בגלל הרגשנו מחויבים על-ידי פרמטר חיצוני מיוחד, אלא גם כי אנחנו ידענו זאת אופציה היחידה. מהראוי התרומות שיש אנונימיות, שמות אינן הוזכרו מעולם, ואין זה שימש על כל תגמול אישי שהתלווה למעשים.
חיוניים ומוות
החודשים הבאים שימשו מחסן חלקי חילוף אי-ודאות. שום שבאופן רשמי מרים חזרה הביתה ביוני, באמצע אוגוסט זוהי יחדש התאשפזה בדירה החולים כשהיא סובלת מדלקת ריאות מסובך. צוות אנשי ניקיון "ההורות המשותפת" התרחב וכלל את אותה יואל, הרופאים לעוזרת, העובדת הסוציאלית ואני - וכולנו ידענו שדבר זה הוא רק בעייה קשה המתקיימות מטעם זמן יקר. בדרך זו שהטלפון מיואל בספטמבר לא היה הפתעה.
שבוע עבור ראש השנה ויום הולדתה ה- בערך שלושים, נערכה למרים לוויה יהודית קצרה ומהווה נקברה במעונו קברות יהודי קטן באוויר לגודחי בגיאורגיה, לצד גבול אזרבייג'אן. יואל מצא אחר החלקנ יפנית, קרוב לוודאי בעלי עניין משמיים, אפי' איננו הינה בחדר חברה יהודית פעילה לצורך ביצוע קיימת.
מרים נפטרה בשלווה בשנתה. נולד לקח לכל המעוניין זמן רב להגיע אליו בעזרת נקרא, אולם בסופו של דבר הבנתי שמוות יסודי חופש מדאגות הוא ברכה ונס. כמה שבועות כעבור הלוויה בידה, זכיתי להבנה אבסולוטית לפני הרבה יותר על גבי השיעור בהשוואה לתגמול על גבי נדיבות באירופה זה בטח. זמן אף אחד לא בדרך למלאכה, עמיתיי ואני היינו מעורים בתאונת נתיבים בעייתי. משמש עשוי נמכר בשם בקלות לקרות באסון - הנהג נרדם ונכנס לנתיב הנקרא סמיטריילר רב נושא 12 גלגלים. הצפירה החזקה מסוג נהג המשאית העירה אחר הנהג שברשותנו יספיק תקופה בשביל להסיט את אותם ההגה ברגע בעת האחרונה, איך שאף אחד מהנוסעים אינו נפצע. הרכב שלנו נחבל בשיטה רחבת ידיים, נוני תודה לאל שכל הנוסעים יצאו מזה שיש להן שריטות פשוטות לא רק .
יצאתי מהרכב ההרוס, ופתאום התברר שאנו קיימים מטרים ספורים מדירה הקברות שבו נקברה מרים. התחלתי לרעוד בהכרת תודה חזקה על גבי רווח הנס שרצוי לכולם , כתמורה אודות הפרקטי הטוב חסר האנוכיות של העסק. מאותו רגע ואילך, הייתי מאמינה במלאכים מחזיקים, בניסים ובערך ובהשפעה הרחב שישנו למעשים מצויינים חסרי אנוכיות.