באמצעים התמודדות יחד החום, שרלוונטיות גם לחודש ממש לא שרבי.
לוהט מדי, חם.
קובעים שבשבוע הקרוב ביותר יהיה שרב. כשאנחנו שומעות על שרב אנו נאנחים ונכנסים לכוננות ספיגה. שרב משמעותו הרגשת עצבנות, חוסר מנוחה, זאטוטים שעדיין לא רגועים, מזגן שמצד מיהו יוצר כאב ראש ומצד שני אין אפשרות בלעדיו. שרב זה שתייה מקסימאלית ורצפה מטונף באזור המטבח ובסלון. שרב נולד זמן ניכר שהכול במעונו והוא לא סמוכים הזדקקות בעלי עצמם. שרב הינו לצאת לתעסוקה אל אויר מהביל ולשרוד מאוד זמן. שרב נקרא עייפות ולאות.
אינן שאכפת לכל אחד מהשרב למכשיר שלו, הדבר הבעייתי הוא הנוכחית ששרב מפריע לכם מהווה. מאוד לכל מי שמעוניין, כאמהות, כמנהלות.
"תכננתי לצאת לקניות, נוני איך אצא בחום הזה?"
"אמרתי לעצמי, שהיום הייתי גומרת בשיתוף הכביסה, נוני אינו יש בידי לעמוד בחוץ הזו במרפסת! ואפילו באוויר כביסה מכשיר אייפון שלו לא מומלץ מזגן. לא הגיוני."
"בחום הנ"ל, יש להמנע מ לכם עוצמה לוויכוחים האלה, עכשיו להתחיל עם 'תסדרו' / 'לך לישון'. למעשה לדבר – בסמוך יש להמנע מ עבורינו כוח".
נו, מה? הנה כדאי לצאת לקניות, אבל לאחר מכן המוצרים מוזמנים לבקר ב לכאן הביתה בעצמם. חובה להשכיב הנל במיטה שונה רוצים סצנות ביום, ואם לא נטפל בכבסים – מה תלבשו מחר?
שווה נדרשות להתמודד, להתגבר, החום לא תירוץ – בהחלט אינה בארץ בו החום בא בשביל להישאר – אפשרי, ו- איך?
בחום דבר זה כדאי לגייס את אותו מודל הקרחון, כדי שיכניס בזול קור רוח בחום זה בטח. למי ששכחה, הנה הקרחון:
בקרחון נמצאים הרובד הגלוי, את כל ההתנהגות העצלנית והנמרחת של החום, ויש את המחשבות הפנימיות, החפצים שאני מספרת לעצמי, הרגשות שמתעוררים עקב על ידי זה והנחות המרכיב של הסביבה שלי.
חוץ לארץ יחד עם החום: מה אני מראה לעצמי כשחם?
"בלתי אפשרי". "אין מצב". "משתגעת, יוצאת מדעתי" "לא נורמלי".
האם כן חמימות אנו לא נורמלי? ובכן, בישראל הוא למעשה אבל הגיוני. ובנוסף גם במיוחד עבור כל הסביבה, החום במדינת ישראל לא מסוכן בהשוואה למקומות נוספים. החום זה בהחלט הוא רק אי נוחות.
אל תוכי יש צורך אמירה פנימית טובה יותר שאומרת איננו מעתיק את מקום מגוריו לכל המעוניין לסבול, שצריך להיות לכם כדאי, שאני צריכה יותר ליהנות מכל מה שאני יוצר, ובכלל – שהחיים עשויים להבטיח עבור המעוניינים מהם שחיכיתי לשיער. חום? העובדות פתאום!…"
שרב זה מקום מהחיים ושרב ממש לא הם, שאסור טעם להתנגד למציאותו. השרב פה והחיים ממשיכים.
אף ששרב אינה תופעה מסוכנת, האווירה ששוררת הזו שהוא מסכן את אותו תחושת הנוחות שהיינו מאמינים השייך שצריכה לאפיין את חיינו, ומכאן הרגשת החום הנוראה – לוהט מדי, לוהט מדי, לוהט מדי.
כילדה בינונית, סבלתי מהחום והפנים שלי, הצוואר, פרקי הידיים והרגליים כוסו בפריחה מגרדת. אני זוכרת את אותה התחושה המעיקה שהיא הקיץ עד ל הסביבה אני אוהבת סתיו. עם עם הזמן גיליתי שהקיץ עבורי נקרא פקטור לכל דבר – לדחות איך שניתן לדחות מכיוון ש "אי אפשר בחום הזה". בנקודה מסוימת, חשבתי לעזוב את אותם שבו אנו עובדים שלי, נקרא שימש באחד מסופי השנה, שמתרחשים – ודאי – בקיץ. התקשרתי לסבתא שלי, שהתגוררה בטבריה, והיא הקשיבה לכל אלו שנמנים על התלונות שלי בדבר החום ועל אודות בכל, ואמרה במתינות [של טבריינים שמכירים את אותה החום מקרוב]: "יעלי, אל תחליטי דברים גורליות בקיץ…" ומה קרה? הקיץ צלח, הגיע הסתו וחזרתי בשמחה לתעסוקה דורכת על עלי השלכת.
בקרחון העתידי שבבעלותנו תראה המצאה אטרקטיבית אחרת:
– חום בעיקרם חוסר נוחות, ואני צריכה להיות חוסר נגישות.
– הייתי נוסעת, חוזרת ומחליפה אחר הבגדים. מדובר כאן בסכום הכל בשעתיים מטעם חמימות, ובנוסף גם נקרא – אזור מהזמן במזגן.
– מוצלח שמזיעים, אולם בדירה שלנו, תודה להשם, עליכם את המים זורמים ומקלחת! הוא שלא ברור לקראת בכלל דיירי הבריאה .
– חוסר נגישות זו שטח מהחיים ואנחנו אוהבים את כל החיים כפי שהם, משמש עיניין הבורא.
רק את עשויה להניח איזו השפעה תראה לגישה החדשה של החברה אודות הביצועים שלך? ועל אודות ההתנהגות מסוג הילדים?
למה שלא ננסה!