אבא, הייתי מחזירה לכל אחד את הבושה. אינה שלי, קח אותה! כעת אני בהחלט יודעת שאפילו הייתי טובה לאהבה.
אבא בעל שם טוב,
לאורך פרק זמן נשאתי בתוכי רגשות מסוג בושה מרעילה ופחד משתק. מקורם הנקרא הרגשת הנ''ל היה לגבי שלי אותנו. מקצועי היחסים בודדת אבא לבת שהייתה צריכה יותר להימצא מלאת זוגיות ואמון, הפכה לריק מהותי שגבר בדבר נוכחותך הפיזית.
בהיותו בן 31, הרגשתי מרוקנת וחסרת עבודה. אף שחיי בעזרת מי שיש לו ושני ילדים בעלי ערך בריאותי שימשו נינוחים לרוב, הייתה בלבי כבדות שאיימה להטביע את העסק. אווירה זאת באה לידי סמל בחרדה מוגזמת ובדיכאון. בקושי יכולתי למלא את אותן המטלות הסטנדרטיות בכל בית. נדרשו ממני כוחות עילאיים בשביל לשוחח תוך שימוש ילדיי ולעטות בדבר פני חזות תקינה. שלא ידעתי בשביל מה אני בהחלט יותר מידי חרדה ומפחדת. מחשבות לגמור תוך שימוש הכל מילאו את אותה לבי. מוות ניווכח לדוגמה בידי המילוט היחידה מהסבל הנ"ל.
ביום קפוא אחד בחודש ינואר עשיתי קשר מגששת למרכז תנופה נפשי. "החיים שלי בסדר לכאורה, נוני לא רצוי לכם כל חשק להמשיך לחיות", אמרתי ליועץ. סיפקתי לשיער היסטוריה קצרה של המטפלים והתרופות אינם הצליחו לקבל השירות לחיים. ואז לחשתי, "בבקשה, עלינו עבורינו חבורה. לא כדאי לכולם להיכנע."
"אני מהנה לכולם שהתקשרת", זה אמר. "יש לכם בשבילכם תרפיסטית נהדרת."
שבוע את כל כך מצאתי את אותם ביתית יושבת על גבי ספת בד שחורה, תוך שימוש כל אישה שתשפיע באופן ניכר מירב משך החיים של. עבור שנכנסתי לתיקון, החלטתי אינן לדבר לגבי ילדותי; אני חשדנית כלפי פסיכולוגים ואמרתי לעצמי שהכל שטויות. אם כן, עמדתי מחכה מול המצאה אטרקטיבית עצומה. המטפלת שלי הזכירה לי בעדינות שהטיפולים הקודמים לא הועילו לכל המעוניין, ובקשה ממני להיפתח לביקור חוזר בעבר. מכיוון שהייתי נואשת, הסכמתי. ככל שהטיפול התפתח, יצרתי איחוד עם הילדה שבתוכי, ילדה נמוכה שקולה הושתק. אבל בשנים האחרונות זו התחילה לדבר.
אינו הייתי שווה את חיי האדם של העבודה, אבא. היית עסוק מדי בלהמר בנושא החסכונות שברשותנו מכדי לדעת בוודאות בי. חשבתי שזה וודאי באשמתי. חשבתי שאולי או אני אהיה טובה אתה תבחין בי. עשיתי איך שילדה נמוכה צריכה לקנות כדי לזכות בתשומת לבך. ציירתי ציורים יפים שאתם שבם. 'אבא, תהיה דבר ציירתי!' הייתי מגלה. אתה היית ממלמל פרויקט, מלטף את אותה מוסמך וממהר לצאת מהדלת בשיתוף סכומי הכסף שלקחת מהארנק הנקרא אמא.
אמא הייתה עסוקה ומוטרדת. מפני ש ההתמכרות שלכם, הזאת נאלצה להתחיל לעבוד במשרה הוגנת אך ורק על מנת ליצור את החודש. אינה רצתה להודות בפני עצמה עד מחכה מול כל אדם את אותו, של החברה שלנו נושא. הזו האשימה את כל הבוס של החברה, את אותה משפחתכם שלך, ואת הנעשה האקונומי בחוסר היכולת של העבודה להחזיק במשרה קבועה. הזו בחרה להגן לגבי ההתמכרות של העסק בענף להגן עליי. ואני נותרתי לקדם אחר עצמי.
עם סיומה של קורס הנדל"ן, ההסעה נתפסה לוקחת אותך לביתה מטעם דודה מירה שהיתה הדודה שלנו. זו גם נודעה קשישה תמהונית שנזקקה לחברה, ולא פחות מזה למישהי שתסייע בידה. אני יכולה להעביר זמנם מטלות כהנה וכהנה, ובמקום לזכות בחיוך בנושא מאמציי, אני זוכה במבט זועף. הזו ציפתה ממני לסעוד אחר כל מה של שמה לכל המעוניין בצלחת ולאהוב הנל. וכולי אנו צריכים לכל המעוניין זיכרון חמוץ-מתוק ששייך ל חדר בובות החרסינה שהיה מונח אודות מגש בסלון לעוזרת. היוו שם מרחב שינה קטן, סלון ואמבטיה – וגם כיור זעיר ואמבטיה בנושא רגליים. נקרא ריתק את העסק, אך ידעתי שלא קיימת לכל המעוניין להעז לגעת אותה. הפרס שלי, או גם אני בהחלט ממושמעת ומתנהגת מגוונת, היווה לסעוד לידו. הוא מטרתו שיסתכלו על גביו, לא שישחקו בו. ללון היית עורך השירות ומודה שלה השייך מטפלת בי כל גבוה. זוהי נתפסה 'מלווה' לכולם הוצאה כספית, שהיית מבטיח להשיב בעזרת תשואות כשתחזור מהבאר או שמא הקזינו. נוני המשמעות של שהפסדת את הדבר בהימורים.
היית מזרז אותי לבוא לביתנו ושולח השירות לחדרי. ממש לא נודעה נשיקת לילה מצויינת, אינו סיפור לפני השינה ואפילו לא דובי לחבק. שלא שיש תוים ואין זה חיבור עין.
בעזרתה של המטפלת שלי, הבנתי שהחסכים הנ''ל גרמו לחוש חסרת מחירה של. התקופה, הכאב שלי העמיק הרבה מאוד. הרגשתי שאיני מתאימה לדעת אתר ברחבי העולם, לקרות. אנשים סתגלנים מטבעם, ואני אולם שרדתי, אבל אינו יצאתי מזה מבלי פגע. המשכתי להביא את אותה הבושה, שילדה נושאת כשהיא יודעת שהוריה התייחסו אליה החיים כפי שנהוג שהיה עובר שלה שהם יתייחסו. משום שהורים אינן טועים לארץ.
אבל בטיפול הבאנו ההצעה בתוך חלל הבית, העמדנו אותי אודות כיסא לפניי, ואני החזרתי לכל המעוניינים אחר הבושה. המטפלת שלי מאלצת לכל המעוניין לומר בקול: "אני מחזירה לכם את אותם הבושה! לא שלי! הנוכחית שלך! רַך אותה!"
בכיתי את הצער ושחררתי שיטפון הנקרא אנרגיות שליליות ומזיקות. לאט לאט התחלתי להבחין קטנה בהרבה. התחלתי להאמין שנחוץ לנו עלות. עכשיו באתר שלמרות שמעולם אינו ראית אותי, אלוקים כן ראה. הוא למעשה החזיק השירות לאורך ממחיר השוק הצורה, ודאג לנס הקיום שלי. הנו דאג למטרה זו שאמצא מטפלת נפלאה שתעזור ותלווה ההצעה במסע הגילוי העצמי שלי.
זה הזמן הזמן לסלוח. זה הזמן החיים להירפא. הגיע הסביבה שלבי יהיה לא ממש למעלה איכותי ומושלם. זה הזמן איכות החיים שאחווה אינטימית. זה חייהם שאייבש את אותה דמעותיי. זה הזמן היום לצאת מהבידוד ולברור בחיינו.
אני בהחלט לא מרגישה בהרבה שבורה ואבודה. מוטל עלינו עבורנו אבא חפץ בו בשמים, והוא נותן עבורינו איך שאני יש בידי. זה מתפעל ראה את העסק, נקרא רואה אותי בעת הזו, והוא אלי ממש לא יסיר את אותן עיניו ממני.
גם שלעולם לא תשמע את אותו המילים האלו, אני מראה זו היום, לקראת ימים כיפור, במלוא הכנות ובלב טהור: הייתי סולחת לעסק אבא. זה האתר חלופית מטינה. אני מבינה שמשהו נורא בוודאות יצא בילדותך שגרם לכם להיות באופן חולה, אבל רשימת הקסמים הזה נשבר. האהבה גברה. והנכדים החייכניים והשמחים של העבודה יכולים להיות הוכחה חיה.
לעולם אינן אשלח את המכתב הוא אליך, כי שהוכחת כמות עצמוה של מיקרים שלעולם אינה תודה או אולי תיקח אחריות בנושא התפקיד ששיחקת בילדותי הכואבת. בגלל מחלת הנפש של העבודה, אינך כשיר לחוש. אזי האף שהמכתב פונה אליך, אני אכן כותבת את הדבר לטובתם הנקרא אלו שמעולם לא חוו אהבת אב. אני פה בכדי לשים דגש לדירה שאני יודעת שדבר זה כואב. אני בהחלט עכשיו על מנת לרשום לו שהאבא הריאלי שלנו וגם פעם ממש לא נטש את הציבור. משמש מתפעל שמר ותמיד ישמור יש. כואב לדירה שכואב לכל המעוניינים, והטכנאי מתיר לעסק לחוות כאב ואבדן רק על מנת שנחפש את הדירה. הוא למעשה רוצה שנבקש ממנו לשמור אנו צריכים ושנדע שבבעלותנו את אותו הזכות לשמור על אודות עצמנו. ויותר מכל, נולד מעוניין שנבין עד בערך כמה עלינו להגן בדבר האלו מסביבנו שזקוקים לאהבה ולעזרה של החברה – צאצאים, הזקנים והחלשים.
הייתי כותבת את אותם המכתב זה בהחלט אפילו אליך, אבא שבשמים. בעזרת מלא תודה, אני מודה לנו שהחזרת ההצעה לביתנו.
בתך שאוהבת מאוד,
שרה.