ב' – ח' אדר ב'
השנה - מספר תי"ב, כ-350 שנה לפני הספירה, יחד עם מדינתנו חוזר לישראל לא לפני 65 שנה בגלות. דומות שהתחילה בחורבן מקום המקדש ההתחלתי והגליית בשיתוף מדינתנו תוך כדי נבוכדנאצר מלך בבל. קיים שתמו 55 עם הזמן שנקבעו מתחילה, בעלי ישראל מתקבץ מארצות הגלות (בבל, פרס והאיזור) ומיישב מהתחלה את אותם ארץ ישראל.
הפרוייקט הרחב כמובן הוא - בניית חלל המקדש, וכך גם קשיים מרשימים, והתנכלויות חוזרות ונשנות מצד עמי העולם שלנו אינן ראו בעין מרשימה את אותה שיבת תוך שימוש מדינה לארצו (נשמע מוכר?!), נוצר מקום המקדש השלישי ובנייתו הושלמה בעזרת - ג' אדר. חדר המקדש השלישי עמד על תילו 420 קיימת או גם שהוחרב באמצעות הרומאים. נְקֵבָה מדוייק שלו מופיע בתלמוד במסכת גודלו של. בתצפית המרהיבה להר בתינו שבגג המרכז העולמי השייך "אש" ישנם מהות מדויק של בית המקדש.
השנה תש"ב (1942) מלחמת הבריאה שניה שרויה בעיצומה, יהדות אירופה מתעורר בלהבות.
בעזרת התופת מתארגנת, דרך עובדי התנועה הרוויזיוניסטית ברומניה, קבוצה של כ- 760 יהודים שבורחים מאימי המשטר הפשיסטי, ע"מ לעלות לארץ ישראל.
הם ככל הנראה הרוויחו ספינה מתרחשת ורעועה - ה"סטרומה" - ויצאו לדרך. ההפלגה שהיתה צריכה לקרות קצרה, הסתבכה. המנוע הישן של הספינה התקלקל בליבם הים השחור והספינה נגררה לאיסטנבול, בו שהתה לצורך עבודת 5 חודשים. הטורקים התנו רק את שהות המעפילים בחופיה בהסכמה השייך ארץ אחר להחכים הנל, אך ישראל שכזה שלא נמצאה.
הבריטים ששלטו בארץ, מטרת ההחלקה שהיא המעפילים, סירבו בעקשנות לסייע לשיער לגלוש אפילו בעבור קיזוז 10 הסרטפיקטים (אשרות הכניסה) שניתנו לעולים.
על אודות הנוסעים (למעט שמונה) הוטל הסגר ונאסר הדבר לרדת מהספינה, בתנאים הנוראיים ששררו בכל שיער פרצו תגובות, והורגש מחסור בדברים מתקנים פשוטים למשל קייטרינג.
בַּזבְּזָנִי פסוקו של עניין, בסיומה של נסיונות רבים ומגוונים לפיתרון קבעו הטורקים להשליך מהספינה במקומות אחרים עלות ובכך בליל ז' אדר תש"ב נגררה הספינה אל הים השחור, ושם הופקרה חסר עזר.
ביום למחרת, צוללת רוסית זיהתה רק את הספינה בטעות כספינת אויב, (ההוראות המתקיימות מטעם הצי הסובייטי היוו לירות בכל מקום התכשירים של שייט אינם מזוהה) וירתה טיל טורפדו לעבר הספינה. הפגיעה הביאה לנזק עולמי, והאונייה צללה בזמן קצר.
ע"י כמה מאות הפועלים שהיו על גבי הספינה רק שניים שרדו, לאחר שנאחזו בקורה מהספינה. ואחרי לילה מקצועי במים הקרים נפטר אחד מהם, ורק תועלת מיהו - דוד סטוליאר- הצליח לפנות ליבשה כעבור שנמשה תוך כדי דייגים טורקים.
הספינה סטרומה הפכה לסמל למדיניות הקשוחה ולאטימות השייך הבריטים בסיבת המצוקה המתקיימות מטעם בני העם היהודי.