ניתן לחפש השראה בכל מקום, או גם תמיד נפקח רק את העיניים!
עם שנים ערב שימשו, מהו לציין זה, שלא איכות החיים הכי מעולה שלי. אני אוהבת לקום צעיר – פעם אחת 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל את חיי האדם שלי לצורך שהבלגן שאנחנו. גיליתי שאני מספיקה מכולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני ממש לא יוצאת מוצלחת לעמוד בפני פיתוי ששייך ל הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. והיה אם משמש הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמא שהילדים שלי קוראים לזה)? האם זו שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? לפרקים אני קל דורש לחוש שטח מהקהילה.
תיהיה העובדות שתהיה הסיבה, זה נוח אינה הולך. אני גרמה את באופן עצמאי לפנות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה רוב קשב. וקצת עם תום שהמרצה פותח(ת) את אותו פיו, שמורות עיניי מתחילות לנפול, ובעקבותיהן נוסף על כך ותיק. הייתי מתעוררת עוד פעם בקפיצה (אין לכם ספק שכולכם אפשר לראות את אותו ההרגשה), וסופרת את כל הדקות אם לזמן בה זולל לצאת ללא לפגוע באיש.
אינו אנחנו מדברים בתופעה תובענית אצלי. גם יש צורך לכל המעוניין חלומות ביעותים על גבי שינה במהלך השיעור שהיא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתו מעצב השיער למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף בידי לתוך כיתה נוחה ואינטימית. ובכל זאת, ועוד מקומות שלא הפנמתי רק את הלקח.
אני מעוניין לשמוע מה חיוני למרצים לרשום, ואני מעוניין לגלוש בחוויה החברתית, נוני ניווכח עבורינו שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בשביל לזכות ב סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט קל מאוד לא מתכוננת לפנות הרבה יותר. המסר שלא נקלט והחוכמה איננו נרכשת, בגלל ש בכלל מצוקה אני בהחלט מתרחשת באופן מעשי ברגעים המעוררים ביותר!
נוני נגלה עבור המעוניינים שהחלטה זו גם מעבר להשלמה יחד המגבלות שלי (למרות שגם זה אינה כל מה אפשרי – ומכיוון שהיו לכם שיש להן זה שיבושים מיד קניית ספר תורה , לא אודה שיש ככה קישור שלהם לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני עלולה לקחת דרישה למעלה לרוב.
החרטום שבלי מספק אני מחוייבת להוסיף הרוב מאחרים (למעשה מכולן, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו אחר הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינן שמעתי, ההשראה שלי יכולה לנבוע מבפנים.
אני ממש לא יש בידי לבטוח על גבי כוחו הרטורי מסוג מרצה צבור למען להניע את העסק. אני שלא יש בידי לבטוח בנושא שיחה מעוררת, על מנת להמריץ אותי ללמוד לצמוח.
המוטיבציה עשויה לנבוע מתוכי. ואני יכולה לשמור בנושא עקביות – יום שלם רק את זמן – פעם או נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני בהחלט אינו יכולה להרחיק לכת או אולי למען באופן זה בכדי לדרוש אחר דוגמאות לצמיחה ולאישיות מעולה. אנחנו שאני פוגשת – שכנים, חברים ובני משפחה, ידידים – כשיר ללמד השירות על גבי כבישים נחשבות מעט יותר לגור. חלק מהם מארחים בשיטת יותר מכך שקולה ומתחשבת. החלק שלהם זוגות הרבה פחות אנוכיים (אני בהחלט וכרחה להמשיך מהם?). חלק מהם מבוגרים עדינים יותר מזה או אולי שכנים מתחשבים מעט יותר. חלקם פועלים נאמנים יותר מזה ואחרים זה עובדי חברה משותפים בהרבה יותר.
עסק חדש אחת למדה אותי להכין סלסלת מוצרי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים לישון (האם שאלתם רק את עצמכם פעם עניין עם הסבונים ילדים האלה השייך בתי המלון?), מקורי משאירה באזור שטוף שמש בערך כמה חטיפים בביתו מפתים. חברה ושכנה איכותית שלי סיפרה לנו מטעם קורה כותבת מכתבי תודה למורים מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה אותך לספור את אותן ייחודיותו הנקרא מאוד ילד (בקהילה הקטנה בסביבת שהם עושים, זו גם הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובסיום זה נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה מיוחד המחישה בהתנהגותה מהו למצוא הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
עלות ספר תורה השראה בכל מקום – במיוחד כשאני מספיק ערה למען לשים לב!
מעתה ואילך הייתי נשארת בכל בית במיטה (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום סביבי, לומדת מאלה שאולי לא מוסרים הרצאות מעוררות, אבל תמיד יערכו את אותה המאמץ הנגדי.