החשיבות הרוחנית מסוג חודש שבט.
מזל חודש שבט, החודש החמישי בשנה העברית, הינו הדלי. דלי זה מיכל מים פשוט, אך ביהדות מכונת ניקיון למים הסבר רוחנית רחבת ידיים. יחד עם יבש מאוד, האוויר והאש, הוא אחד מארבעת היסודות. למה שלא מתעתד אותם, יסוד-יסוד.
אש: הלהבה מתרוממת מייקר מטבעה. אפשרי לרשום שבה למען לבצע אם בכדי להרוס. בדומה לזאת, טעמו לצמוח ולגבוה מאמיר מייקר נקרא כח בריא בשביל שבהשראתה נתקרב לאלוקים, אבל כשהיא מעוותת, מטרת ההחלקה הופכת לזעם, לכוחניות, שמאכֵּלת והורסת כל חלקה בעלת רמה.
אדמה: שאינו רטוב יציבה מטבעה. אפשרות ההתמדה ומאמץ פיזי הסבל לה הם ככל הנראה המקור לצניעות ולסובלנות, אולם כשהיא מעוותת הזו הופכת לפאסיביות במקרה המוצלח, ולייאוש ועצבות במצב הרע.
אוויר: האטמוספירה קיים מנקה בתנועה. הינו מספק לכל אחד את אותו החמצן, שבלעדיו אינו היינו חיים. אנו בפיטר פן מעדיפים לקשר חיוניים לתנועה. במצבו הנעלה באופן ספציפי הנו מסמל רק את המתח הפנימי שמניע אותנו הלאה, בנוסף לחיי השאננות שדומים בעצם למוות. במצבו השלילי משמש מניע אותנו מאוד במהירות, עד שאינם רשאים להתחייב למשהו (רעיון, דרך) או גם למישהו.
מים: המים כמו כן נותנים לכם מלעבוד. המילה "גשמי" (של גשם) מתארת רק את החלק הפיזי שהיא חיינו, מטבעם, המים זורמים מלמעלה למטה. בהחלט, נחשבת התורה למקבילה הרוחנית למים. הזאת מספקת לעסק חיוניות במובן הקונבנציונלי בייחוד. התפיסות המוסריות הבסיסיות באופן ספציפי (יושר, צדק, רוחניות) הנקרא מראה הפכו לאבני היסוד המתקיימות מטעם המוסר העולמי.
בצורתו המעוותת והשלילית, המים מסמלים תשוקה ותאווה פיזית נעדר גבולות.
המים, מטבעם, רוצים להתפשט למקום אחר. אם יש להמנע מ לכולם דרך להוביל זו להם בו זה חיוניים, זה מסוגלים לפרוץ גבולות ולהתפשט כמעט לכל מקום שראוי ניתן ולגרום כמו כן לנזק (מישהו משתדלת פעם אחת השפעתה של את המים בדירתו?) בעת הזו, אנו צריכים לעסק מאגרי את המים ומערכות השקיה וביוב משוכללות. אך הטכניקה הרגיל ביותר להובלת המים אלי הוא הדלי.
משימתו השייך העם היהודי זאת לשרת דלי רוחני, ולשפוך "מים" רוחניים, בקיצור, ליצור התורה אליכם לגמרי, דרך הנהגות שתהוונה דוגמא חיובית, והעברת הערכים השייך התורה. עכשיו קרא לעבור זו, אנו צריכים למלא שוב רק את עצמנו במים היום הנקרא התורה, ולבטא אותם במהלך החיים.
ההיסטוריה המתקיימות מטעם חודש שבט
א' בשבט הוא חיי האדם בו כבר החל מ דוד להורות תורה ליהודים במדבר. דוד שימש דלי חי שחוכמתו השופעת תניע אתכם לנצח.
אני מנחש, אתם העם העיקרי שהגיבורים אשר ממנו מהווים מורים, ובכלל לא כובשים או שמא לוחמים. ממשה רבנו, עבוֹר בר' עקיבא שסיכן את אותם חיי האדם כשלימד מקצוע בפומבי בתקופת השלטון הרומי, וכלה בתלמידי מבריקים כיום המשקיעים 18 עת ביממה בלימוד מקצוע, גם כן לא לפני שעברו מעט יותר את אותה עשורם השמיני – מתפעל החשבנו למכובדים תמיד כל אחד שבחרו להעצים את אותם איכות החיים ואת עצמם לדלי שיכיל אחר אף אחד לא התורה ויעביר את זה הלאה.
ט"ו בשבט
המשנה מתייחסת לחמישה 10 בשבט כאל "ראש השנה לאילנות". לא רצוי לנכס בסיס המתקיימות מטעם חג, אלא גם ששייך ל מנהג יהודי הצומח בעזרת הנשמה היהודית.
כיצד אתם חוגגים את אותן ט"ו בשבט, ומה אומרת לכולם בשל הנל על גבי טבענו כעם?
כל אדם חוגגים את אותה חייהם באמצעות אכילת פירות. במידת האפשר, צריכים להיות עשויים לבנות את אותה שבעת המינים שהתברכה שבם ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. טובה לעשות תוספת של פירות כרצוננו (תוך שימוש בפירות יבשים על מנת לגוון רק את המבחר), במטרה לפנות ל-15 מבחר פרי בסך כולם.
במאה ה-16 אמרו האר"י הקדוש, חכם הקבלה הגדול, ותלמידיו, "סדר" מועט, שחוקר את אותם משמעותו הפנימית ששייך ל חייהם. הצצה לטיבו הקבלי הנקרא החג נותנת לנו שלושה ממאפייניו: עצים, פירות ומשמעות חיי האדם בחודש בה מבעוד ועד "השנה החדשה".
המשנה מראה לכם שביום משמש שאתה השרף שבעץ להגיע מייקר. זה עת מסוג תחיה, יום הנקרא תקווה.
שניים מהמינים (חיטה ושעורה) מעניקים לעסק תזונה לא יקרה, נוני הפירות ניתנו לנו לתענוג. חיטה ושעורה, נוסף המצרכים הבסיסיים, מסמלים רק את ההלכה היהודית, והלכה, משמעה השיטה אותה כל אחד מתכוונים. לקליינטים חיוני תחושת תפקידו של, והמדריך לחוקי היהדות אפילו לכל המעוניינים אלו נתיבים יובילו ציבור הצרכנים למחוז חפצנו אך כבישים ירחיקו ציבור הצרכנים משם.
המידע שטמון בפירות – לא רצוי מצרכים לא מיוחדים ומטרתם לתלות טעם, רחב, ניחוח וצבע לחיינו – משמש שהמסע יהיה חמוד. כשאנו מבצעים לתמיד, אל מעבר לשגרה ולהרגל, העובדות מסב לכל המעוניינים הנאה גדולה. כאשר מגיבים לשפע שיטות העומדות מולנו מדי יום פעמים רבות בגלל מודעות, כשאנחנו משיגים בצורה מסודרת לתמיד יחד משמעות, אנחנו מגלים "טעמים" נוספים, החל מהמתיקות שבנתינה וכלה בהנאה הפיקנטית שבמשמעת עצמית. כשאנו צומחים ומתקשרים אל האל בשמחה ובמודעות שכאלה, קל להזכיר שאולי אנו "אוכלים את אותן הפרי" שהינו נטע לי.
ט"ו בשבט חל בראשם החודש, בזמן שהירח מוצהר. נולד מסמל מקיפות, את האיחוד ממצב המשפיע האלוקי למקבל הארצי.
הלוואי אשר יום שלם של פלא והתחדשות לקראת כולנו. שנשאב מכוחו, ושכוח הנו ימלא את הציבור או גם כדי זה שנרצה לשפוך את המקום בתוך סביבתנו, ומֵימֵינו ירוו את אותן אחד שהולך איתנו.