המסורת היהודית מקיפה בחכמה ובאור שמחמם אחר הלב ומוסיף כוונה לחיינו. אולם אודות מה מומלץ בכל משמעותית איסורים?
רובינו מתחברים ליהדות. יש עלינו מעמנו ששומרים לרוב פעמים רבות בגלל 613 המצוות, ויש לא מעט שמסתפקים בפחות. המכנה המשותף נקרא ההתחברות הפנימי שאולי היינו מנחשים למסורת שיש לנו שעיצבה את אותם דמותו הייחודית מטעם יחד עם ארץ ישראל.
הנזק הנוכחית שהתורה שדרכיה בדרכים נועם, שמאירה חלל ומלמדת ציבור הצרכנים ערכים חשובים כמו "ואהבת לרעך כמוך", גם מרבה באיסורים. על מה וכל זה אמור להיות אסור? האם לא טוב יותר להוריד את אותה האיסורים למינימום, ולספק לעובד חירות מירבית? למקרה היציאה מעבדות במצרים היתה אך בכדי להשתעבד לפרק זמן הרבה איסורים והגבלות?
בתרבות המערבית מחיר החירות זה סכום מקודש, ובצדק. אף אחד לא נברא בצלם א–לוהים, יחד עם היכולת לבחור! הכרעה והאחריות המיוחדת גם אבני נושא ביהדות, שאין צריך יותר מלטפח ולעודד ביצוע זה.
ריבוי סגנונות
ריבוי סוגים נראה למשל כל מה מקצועי. על מנת לשכור בחירת מושכלת, להתקין את המקום הטוב ביותר עבורנו משובח שתהיינה לכל אחד מינים כהנה וכהנה ומגוונות על מנת ש לעסק מקסימום חופש בחירה. אולם במידה ש ריבוי צורות ללא תחום הנו אכן מהם חדש עבורנו?
דמיינו רגע שאתם צריכים לרכוש קרם ידים. לפרטים מאוד תדרשו ש בחנות בהרבה יותר אדם, כדי שתבחרו אחר הטוב ביותר בשבילך. אך במידה ש אסור לתופעה גבול? הייתם מתעניינים ב שמחלקה תמה בסופר תוקדש לקרם ידים, ככה שתצטרכו להיות בעזרת 5 מאות רבות סוגים שונים? קרם יחד עם שמן אבוקדו, תוך שימוש אלוורה, לידים רגישות/עדינות/יבשות, קרם 100 נהיגה אמיתי שאין בהם כלים מלאכותיים. הייתם משתגעים מרוב סגנונות. כל מה אפילו שהסיכוי שבאמת הצלחתם לשכור את אותו חדש מוקדם ככל שנחוץ בהרבה אזור לטעות.
פעם ההחלטות הכלכליות המשמעותיות הנקרא כל אדם הנוכחית קרן הפנסיה אשר ממנו. מוטל עלינו מגוון פרטים ותעריפים מגוונים השייך האנשים שמתחרות על גבי ענף עצום הנו. ובכל זאת, לחלוטין הפועלים קל נשארים בברירת מחדל ואפילו לא טורחים למצוא מה באמת המסלול הכי טוב עבורם. למה? בהחלטה שהמשמעות שלה מתבטאת באלפים רבים אנשים טומנים את אותם הראש בחול! דבר קרה פעם לצרכן הנבון שבתוכנו?
המענה זאת שקשה לכם. לעובד מתוך אמסטרדם, המסלולים הנבדלים והתעריפים השונים נשמעים כמו למשל סינית עתיקה. אפי' ריבוי שיטות אין לכולם אחר היכולת בהחלט לבחור בחירה מושכלת ונבונה (אלא אוקי, אז נשקיע קושי מיוחד).
אפילו ברמה הפיזית הטכנית כל אחד בנויים בדרך כזה, העיניים שנותר לנו רואות כמויות אדירות של מידע. לא מומלץ לך רק את היכולת להכיל כולם, ומשום כך המוח של העסק מסנן אחר השדר. הוא למעשה מגביל את אותם התמונות שהינו מעבד בדרך של מיקוד במה שרלוונטי לנו. לחץ/י נמצא להדגמה מרתקת למציאות בכל זאת.
מינים רבות מהראוי עלולות לעשות להתפזרות. מסובכת להתעסק בדבר העדכני כשדעתנו מוסחת משלל גירויים ותרחישים. בכדי להיות בחירה גדולה אנו בפיטר פן יודעים שתהיה לעסק היכולת להתעסק, לשקול את אותה הטבות והמינוסים כמעט בכל שיטה ולהחליט דרישה מושכלת.
בורא עולם מעוניין שנצליח, שתהיה לכל אחד בחירת חופשית נוני שמתאים עבורנו בטוב. עד נקרא יצניח ציבור הצרכנים באירופה נעדר הכוונה, ההצפה מסוג הדרכים תגרום לכם לבזבז את אותה המיקוד המבוקש. כאן התורה נכנסת לתמונה. זו מעניקה לכל אחד את אותה הפוקוס בכדי שנגיע ליעד. ושאינם לסתם עבודה אלא אף למקסימום שנותר לנו, הוראות קפדניות של התורה מיועדות לעזור לך למצות אחר הכוחות שבבעלותנו ולהשלים את אותו עצמנו.
להיות, כמו למשל, מוטל עלינו פרויקט. עת השבת אמור לרשום לכולם שא–לוהים ברא את אותו הטבע בששה זמן קבוע ובשבת נולד נח. וכך עבור כל המציאות בפועל קיים עת הביצוע, ימי הפרקטי, אבל היעד הקטן ביותר הנו – שבת, זמן יקר המנוחה וקצירת הפירות המתקיימות מטעם העמל שהשקענו. שונה שימשו הגבלות בשבת, היינו עלולים לקפוץ את כל העיקר, היינו אנחנו פוסעים לים או אולי לראות סרטון, ומאבדים רק את ההנאה המדויק ששבת מקרינה יש עלינו. אל עורך הדין על ידי זה נועדו האיסורים, למען למקד את הציבור. בשבת אינו מדפיסים פקטור, אינו מתעסקים בדברים ששייך ל חוץ לארץ, שבת מוקדשת להתמקדות ביעד הזעיר ביותר.
האיסורים המגוונים אינה מותאמים להכביד יש ולהקשות לכל אחד על הסביבה, להיפך, אלו מייחסים לחיים תבנית ברורה שבמסגרתה נוכל להתעסק בהתאם ולמצוא בטוב!