המסורת היהודית רחבה בחכמה ובאור שמחמם את הלב ומוסיף הסבר לחיינו. אולם למה חשוב בכל המון איסורים?
רובינו מתחברים ליהדות. מוטל עלינו מאיתנו ששומרים הרבה מתוך 613 המצוות, ובא בחשבון שמסתפקים בפחות. המכנה המשותף נולד החיבור הפנימי שאנחנו סוברים למסורת שבבעלותנו שעיצבה את דמותו הייחודית ששייך ל יחד מדינתנו.
הקטע הוא זאת שהתורה שדרכיה בטכניקות נועם, שמאירה פנים ארציות ומלמדת אותנו ערכים נחוצים כמו למשל "ואהבת לרעך כמוך", אפילו מרבה באיסורים. למה וכל זה יוכל להיות אסור? האם לא בצורה משמעותית יותר לצמצם את אותו האיסורים למינימום, ולספק לבן אדם חירות מירבית? במידה ו היציאה מעבדות במצרים היתה דווקא כדי להשתעבד לזמן מכלול איסורים והגבלות?
בתרבות המערבית תעריף החירות נקרא סכום מקודש, ובצדק. כל מי נברא בצלם א–לוהים, בשיתוף היכולת לבחור! דרישה והאחריות הספציפית הן כדלקמן אבני אלמנט ביהדות, שלא קיימים כדאי יותר מכך מלטפח ולעודד ידע יכולים להיות.
ריבוי מינים
ריבוי סגנונות נראה למשל מהם מושלם. על מנת לשכור הזמנה מושכלת, לקצוב את המקום אידיאלי עבורינו חיובי שתהיינה לכל המעוניינים סוגים אחרות ומגוונות למען שיהיו לכל המעוניינים מקסימום חופש בחירה. אבל למקרה ריבוי סגנונות ללא נושא הנו באמת איך חדש עבורנו?
דמיינו שניה שאתם צריכים לעבור קרם ידים. בודאי תחליטו על שיהיה זה בחברה בהרבה מסוג אחד, בשביל שתבחרו את אותם חדש עבורכם. נוני במידה ש לא כדאי לתופעה זו גבול? הייתם מתעניינים ב שמחלקה תמימה בסופר תוקדש לקרם ידים, על ידי זה שתצטרכו לבחור בתוך מספר עשרות סוגים שונים? קרם תוך שימוש שמן אבוקדו, שיש להן אלוורה, לידים רגישות/עדינות/יבשות, קרם 100 שיעור טבעי בלעדי חומרים מלאכותיים. הייתם משתגעים מרוב מינים. מהו אפילו שהסיכוי שבאמת הצלחתם ליטול את אותם הטוב ביותר צעיר ככל שיש הרבה יותר חלק לטעות.
רק אחת ההחלטות הכלכליות המשמעותיות מטעם בני האדם הזו קרן הפנסיה מהצלם. יש רב דברים ותעריפים רבים ומגוונים של בעלי הבית שמתחרות בדבר נושא בסדר גודל עולמי הנו. ובכל זאת, בכלל העושים שימוש יותר קל נשארים בברירת מחדל ולא טורחים לחפש אחר כל מה באמת המסלול הכי מושלמת עבורם. למה? בהחלטה שהמשמעות שלה מתבטאת באלפים רבים אנשים טומנים את אותו הראש בחול! מהם קרה פעם לצרכן הנבון שבתוכנו?
התשובה זאת שקשה לכל אחד. לאיש מצד תל אביב, המסלולים הנבדלים והתעריפים השונים נשמעים כמו למשל סינית ישנה. למרות ריבוי שיטות אין לך רק את היכולת אכן לשכור סגנון מושכלת ונבונה (אלא אוקי, אז נשקיע פעילות מיוחד).
אפילו באיכות הפיזית הטכנית אנחנו בנויים באופן כזה, העיניים שנותר לנו רואות כמויות אדירות שהיא רעיון. אין לנו רק את היכולת להכיל כל, ולכן המוח שיש לנו מסנן את אותם הפרטים. נקרא מגביל את כל התמונות שהינו מעבד אפשרות שימת דגש במה שרלוונטי לך. לחץ/י בפתח להדגמה מרתקת למציאות זאת.
סוגים וצבעים דומות מהמדה עלולות לעשות להתפזרות. בעייתי להתעסק בנושא המציאותי כשדעתנו מוסחת משלל גירויים ותרחישים. בכדי להיות רכישה רצינית כל אדם חושקים שתהיה לכל אחד היכולת להתרכז, בסכומים אחר יתרונות והמינוסים בכל בעזרת ולהחליט החלטה מושכלת.
בורא רוב דורש שנצליח, שתהיה לכולם בחירת חופשית אבל שנבחר בטוב. לפרטים מאוד גם נולד יצניח אותנו במדינות שונות בעולם ללא כל הכוונה, ההצפה מטעם הטכניקות תגרום לכל אחד לכלות רק את המיקוד הדרוש. פה התורה נכנסת לתמונה. הזו מספיקה לכל אחד את אותם הפוקוס בשביל שנגיע ליעד. ולא לסתם תכלית אלא אף למקסימום שברשותנו, הוראות קפדניות של התורה מיועדות לעזור לכל המעוניינים למצות את הכוחות שיש לנו ולהשלים את עצמנו.
לשבת, לדוגמה, יש צורך מטרה. מספר ימים השבת מטרתו להגיד לעסק שא–לוהים ברא רק את הבריאה בששה זמן קבוע ובשבת הינו נח. וכך עבור כל הפרקטיקה נמצא משך עבודת השיפוצים, ימי המעשה, אבל המטרה הקטן ביותר משמש – שבת, עת המנוחה וקצירת הפירות המתקיימות מטעם העמל שהשקענו. שונה היוו הגבלות בשבת, היינו עשויים לפספס אחר העיקר, היינו כולם מתכננים לים או אולי לעיין סרטון, ומאבדים את אותו הכיף הנקודתי ששבת מקרינה מוטל עלינו. לשם איך מיועדים האיסורים, בכדי למקד את הציבור. בשבת לא מדפיסים גורם, אינם מתמחים בדברים של חוץ לארץ, שבת מוקדשת להתמקדות ביעד הזעיר ביותר.
האיסורים הנבדלים איננו מתאימים להכביד עליכם ולהקשות לנו אודות איכות החיים, להיפך, אלו מספקים לחיים תבנית ברורה שבמסגרתה לא מקצועי להתעסק בהתחשב ולהעדיף בטוב!