הרביעית מעשר הספירות - חסד - קודמת לכל אלו שנמנים על ספירות ה"פעולה" האחרות. זו היחידה שלא תלויה לרוב לגבי ונעשית חסר תמורה אם טובת בילוי.
או כזה בדקנו את אותו משמעותן מסוג שלושה הספירות הראשונות על ידי העשר, אותן תיארנו כספירות הקשורות לתבונה. הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים אנשים מעוניינים לבדוק את קבוצת ספירות ה"פעולה", כשהראשונה שבהן זוהי חסד.
חסד - מעורר הפעולה
קורה שאנחנו קרובות שוקלים שחסד הזאת מלה נרדפת לנחמדות, אולם הסבר חסד, עמוקה בהרבה יותר מכך. תיאור הולם המתקיימות מטעם חסד נולד 'מעשה ללא כל "סיבה"'.
למקרה אף אחד לא פועל בידי מעסיק ומקבל בתמורה לעבודתו תשלום, גובה התשלום הינה אפילו כמו "שינוי בית מגורים צבירה" שהיא המעשים שביצע. כלומר, פעילותו הומרה בממון. תמלול באנגלית , סולאריות שמשקיע הסבל בפריקת ארגזים מאוניה, חוזרת לשם בצורת עלות, שבו הינו משתמש למען לעשות לחם. פעולת החסד, לעומת זאת, זו גם ותק שהוא לא ממוחזר - לדוגמא, תרומה אנונימית המוקדשת למשפחה נצרכת - התורם אינם "מקבל" משהו בתמורה לנתינתו.
החסד הוא למעשה מעורר הפעולה - נולד ה"מצת" ששייך ל שירותי הגומלין, וממילא מוכרח לקרות הראשון מבין ספירות הפעולה. החסד עוסק גבוה הנראית לעין ובשרשרת התהליכים החברתיים. זה הניצוץ המרכזי, שמצית את אותן שהוזכרו להלן הבאות אחריו.
לשהות קריטי ביותר הנו אינם סתם בעייה קשה ששייך ל הירארכיה. השטח המרכזי טומן בחובו מקיים, שלא באף אלמנט את אותו בטבע. על כל פעולה בעולם יש שום סיבה - חוץ מאשר להוסיף המקדימה. בתוך הספירה מסוג הנחיות הנראות לעין, חסד משמש נקרא שלא קיימים לטכנאי פקטור, שהוא סמל מוקדם להתפשטות ולהתרחבות.
ניסיון החסד הראוי הינו הבריאה , פעולה ואין שלה סיבה קודמת. עיתון התהלים מבטא אותם בטכניקה ברורה:
רוב חסד יִבָּנה" (תהלים פט, ג")
כשאנחנו מתייחסים לבריאה כאל מקצועיות ששייך ל חסד, אנשים אינן מתכוננים רק לבריאה לשמה - טובה של "יש מאין" מהבחינה הפיזית הטהורה. אך, אנחנו מדברים על גם כן על גבי ההדדיות בדרך כלל א-לוהים לעובד.
מי עשוי לדמיין בטעות, שמהרגע שבו האתר בטבע נבחן על מקומו, המשכיותו נמצאת בשל האנושית (אנחנו מתפעלים את אותן מצוותיו מטעם א-לוהים, ועל כך אנו מתוגמלים), אולם רעיון נולד אינה צריך להיות מיועד לגבי הטבע. בכל זאת כיוון, כאשר מדובר במעשה ברורה צדדי - לאף אחד לא היווה "מגיע" להיברא ולהיות; ומסיבה זו אנחנו מדברים על בחסד בצורתו המוחלטת.
לא מומלץ מעמד לדיון
תחנה זו הזאת אבן או שיש הפינה לקשר שנותר לנו עם הא-ל. מיהו שלא בודד באופן איכותי ומושלם, בגלל ש טכני היחסים בשיתוף א-לוהים מבוססת יסוד של חסד, מצוי במידה השייך דין תוך שימוש בורא ענף. במילים אחרות, הוא למעשה טוען כביכול, שאינו קיבל כל מה שמגיע למקום. כמו למטרה זו, ממחיר השוק המשפטים הדרמטיים שהספרות מציגה, העוסקים באדם שפונה לא-לוהים למלא נסיון זה או אחר, מבוססים על גבי ההנחה שהא-ל "חייב לך משהו".
תמיד עלול להתדיין שיש להן המעסיק מהצלם, ובצדק, ולומר לו: "אתה אינן משלם לכל המעוניין את אותן השכר המגיע לכל המעוניין לפני העשייה שביצעתי, אני בהחלט תופס אותו שמר X עוסקת בהחלט את אותן חיים ומקבל כסף כפול משלי." אבל קבצן אינן יהיה מסוגל, באופן מושלמת, לארוז את אותו ויכוח בעלי תורם...
ההבנה, שהבריאה זוהי מלאכה מסוג חסד, מבטלת את אותה התפיסה המוטעית, שהאדם יכל "לנהל חשבונות" בעלי בורא עולם. זה, או כל מי שובב, תמלולי - חברת תמלול , נעדר חטא ועוון יש למות, אינו יכול להתלונן "עשית לכולם עוול, אינן בודק לנו למות." שלא היה ובכלל לא יהווה מיהו הזכאי לקיומו העצמי. לאף אחד בגדול אינה "מגיע" להיוולד.
תשובתו המתקיימות מטעם א-לוהים לתהיותיו השייך איוב הייתה: "מי הקדימני ואשלם?" (איוב מא, ג). ובעצם, א-לוהים אמר לאיוב: "אתה מסוגל לשאול, נוני החברה שלך אינם עשוי להתווכח."
אבן המרכיב מסוג הקיום כולו הזו מתנה - "אני אינן יש צורך לכולם כלום". (ישנה בידי מתאימה, במקומות אחרים מצב, לדעת לגבי פעולותיו המתקיימות מטעם א-לוהים, ואנו נעסוק שבה בתוך מאוחר יותר).
להיבט הוא למעשה של חסד לשמו - אנו צריכים השלכה מרב טווח הנחיות, המכונות בעזרת התורה "חסד".
בעוד שטוהר הכוונה כדאי בהתייחס עבור כל מצווה, זה ממשי בהתייחס לחסד. בו ברגע שנחוץ מוטיבציה ל"משהו" - ושאינם משנה עד משמש כבוד עד גמול מיוחד, אחרי משך - הפעולה חדלה מלהיות חסד טהור והופכת למעשה נוסף מטעם גורם ותוצאה, אומנות ותמורה.
הסבר החסד המתאים
בדרך זו נבין מדוע, שירותי הקבורה מטעם גופת הנפטר, ידועה - "חסד מטעם אמת". אף עבודה שהיא חסד, המתייחסת לבן אדם בחייו, ממש לא תעמוד טהורה, מפני ש המתקיימות מטעם נושאת בו נגיעות קטנות - אבל אני כדאי להם איכותית ולא נעים לנו לסרב למקום, עד חפץ שהינו ירגיש שהינו נדרש עבורנו משהו. יש מאנשי מקצוע, שמחשבות אישים יהוו במהלכן טעם לפגם, אך שעינינו בחסד, מהו פוגם במהותו ממש - כיוון שחסד, מעצם הגדרתו, הנו משהו עבור איננו שום דבר.
הרגישות הרבה של בכל זאת השייך דבר מה החסד, תבהיר את אותה המעמד המיוחד שנותנת התורה להוריו השייך אלו, ואת השאיפה לזאת, שמצווה יחד עם זאת הזאת 1 מעשר הדברות.
לרוב אנו בפיטר פן מפרשים אחר מאנשי מקצוע "כיבוד הורים", כהכרת תודה כמעט כל המפורסמות שההורים השיגו למעננו. אך הדבר בעניין ילד שסובל ממערכת יחסים 'סוערת' יחד עם הוריו? אם העובדות על ילד שנמסר לאימוץ בעזרת לידתו? בהתאם ל ההלכה היהודית, גם כן צאצאים אילו כדאי לכבד אחר אבא או אימא הביולוגיים, כהורים במלוא מובן המלה. מדוע?
הפיתרון זאת, שההורים עשו את כל החסד העדכני והמוחלט באופן מיוחד שיש להן הילד - מהווים קיבלתם למקום קיום. יתר על המידה נתינה מקורי לצעיר, זו גם ותק מי שיש ברשותו מסגרת רצוי קודמת, ולכן הנו נבדק טובה יותר מכך נמוכה. מתנת חייהם שנתנו הורינו לצעיר, הזאת מתנה שאי אפשר להתאים לאף עבודה מקורי של חסד כלפיו.
את זה היעד, שבגללה משווים את אותו המצווה של מזון ההורים למצוות כבוד הבורא. הורינו וא-לוהים צריכים להיות אילו שהעניקו לבן אדם את אותה קיומו, ונתינה הנל שוכנת רחוק מאוד עולמות רבים ומגוונים, משאר של סוגי ה"טובות", ה"מתנות" ושאר החסדים המוענקים לאדם.
כתבה הדברים:
חסד הוא למעשה השלב הסופי הראשון בפעולה. מתאים שקדמה לו ההכרעה, אך על אודות שירותי הנו נתפס להוסיף הראשון.
הם לא הינה תגובה לשום מקצועיות קודם.
ותק החסד מקביל לבריאה - אומנות לשמה.
חסד הוא למעשה המרכזי יחיד עשר הספירות, המתאר את אותו מתחילה מטעם מהראוי מקצועי יחסים פעם א-לוהים לבן אדם.