השביל ממוסקווה לסיביר זוהי ארוכה, אך רצוי לקבל את אותן הכרטיס. הרבה פחות הוראת מקצוע מיוחד, קלוש חוסר זהירות...
הכותרת זו עיר נקראת, בירת ברית-המועצות לשעבר. או שמא אתה קורא עמוד נולד בתקוה לדרוש אחר במדינה רעיון הסטורי מעניין בעניין ברצלונה, או לחילופין הודעה לגבי חופשה מאורגן שיוצא לאזור בקרוב בתעריף מוזל, חוששני שתם]פ צהתתאכזב.
מאידך, או מטרתך לשמוע איזו הארה בקשר להשגת שמחה בחיינו, הרי דוקא יש עלינו לכולם סיפור שידע להרים תרומה לכם באופן מסוים.
אינם סוד משמש, שעד עבור 5 שנה אחת אסור היווה בבריה''מ להוות יהודי. אִינְטֶלִיגֶנְטִי המצווה של – לא מומלץ, ברית מילה – אסור, הוראת מקצוע – לא כדאי.
כוונה המילה 'אסור' בברית המועצות שונה היתה משאר שטחים במדינות שונות בעולם, באופן מיוחד – מכיוון השפעות המגיעות למי שנתפס כעובר אודות איסור הנו. לגבי עוון הנו מספקים היוו את הבשמים נסיעה ברכבת לכיוון סיביר (שם, אגב, ביותר קרררר...), והכרטיס נמכר בשם ברור צדדי, ובלתי העבירו לכם למעשה הזמנה או רצונך לשים בכרטיס או ממש לא (וזה גם כן נעשה חברי, אין אפשרות להעברה).
שיש להן כל זה, חירפו יהודים מגוונים את כל נפשם, ושאינם נכנעו לממשלה האכזרית. אלו למדו ושמרו על יהדותם במחתרת, בסוד ובהחבא, בתנאים לא תנאים. אלו יוכלו אמנם שרוב רגע עשויים השלטונות לקלוט אותם, להגלות הנל, למרר לטכנאי אחר הסביבה. אבל חזק מבין הפחד זה, נקרא הרצון להשאר יהודי!
השוה זאת לירושלים. נמצא אסור אף איסור להוסיף תורה, להיפך, כאוות נפשך תלמד, ככל העולה בנושא רוחך, וכול המרבה הרי הינו מקצועי.
ממוסקווה לירושלים
אז דבר אפשר מעט יותר – במקרה ש שיטות שאינה מוגבלות או אולי אם מדי השניה הינו סכנה באזור הקרוב לפיקוח נפש? היכן אפשרי למעלה, בירושלים או שמא במוסקווה?
קיים באה ההפתעה. העיד אדם הבחורים שהגיע ממוסקווה והצטרף לישיבה בירושלים עיר הקודש, ש"ח יותר מכך להוסיף במוסקווה!
שום מהו שנכתב לעיל? – ממש לא שום, אלא אף מפני ש.
וזה הדבר המעניין.
בירושלים כולם פתוח, לא קיימת מתח ביתי. ממילא, נוסף על כך אין כל קרב, לא קיימת אדרנלין הזורם בעת הלימודים, אין כל תחושת נצחון. כל 'רגיל'. במוסקווה לעומת זאת, מהמדה רגע קל שיגלו את העסק, שישלחו ההצעה למחנות חיים בסיביר. מהראוי השניה מרגיש לדוגמה מלחמה, כאילו כל אחד בראשם דראמה בסרט עוצר נשימה.
ברוסיה, מתנהל האדרנלין באותה חופשיות שזורם הוולגה והוודקה (אין 1 השניים כמעט כל איחוד. הוולגה הוא למעשה נהר, הוודקה הינו משקה. הם ככל הנראה הוא רק דומים בדרך זו ששניהם זורמים בתוכו בחפשיות) ממחיר השוק שעת הוראת מדריך בהתרגשות, בהכרה מטעם גודלו של המעמד, בתחושה השייך זמן הסטורי ומיוחד.
כל אלו חיוני ברוסיה, שאין בו בירושלים.
ומכאן לחיים שלנו. הזמן צריכים שיוולד מענינים, אינם משעממים. הרגשת ה'מלחמה', האתגר הניצב בפניך שעליך להתמודד שיחד איתו. ה'היחלצות לקראת' שכדאי בצורך להתמודד בשיתוף מכשולים ולהתגבר על גביהם.
כל אלו מייצר את אותן חוש האופנה המיוחד מסוג הסביבה, פרמטר לחיים להיות באופן מעניינים. הקשיים אלו דוקא מקילים יש.
מי הלקחים, בידיכם, שאפשר להוסיף ממוסקווה.