היוו פעמים שנזקקתי ליותר משוקולד, בכדי להתגבר אודות הרגעים הקשים בגידול ילדים צעירים. אולם הרי התחברתי לשוקולד הפנימי שלי.

היוו פעמים שנזקקתי ליותר משוקולד, בכדי להתגבר אודות הרגעים הקשים בגידול ילדים צעירים. אולם הרי התחברתי לשוקולד הפנימי שלי.

שה להאמין, אולם בעבר איננו אהבתי שוקולד יוקרתי. בתקופת שנות ילדותי, ידידיי נהנו מחטיפי שוקולד איכותי, עוגות שוקולד איכותי וגלידת שוקולד צ'יפס, נוני בעיניי נהיה לזה טעם של שבבי עיפרון מחודד.

ואז נכנסתי להיריון. לפתע פתאום השוקולד צלח לצמרת הרשימה שלי. מדי עטיפת שוקולד שראיתי זרוקה אודות רק אחת המדרכות נודעה הזמנה - אם נחיצות כפייתי - להרוויח ולטעום. התחלתי לדעת בוודאות את אותן האובססיה המערבית למעדן החום.

קניית ספר תורה  שבתי נולדה, הדרישה לא פסק. אינם הייתי זקוקה לכמות ענקית, אולם אני זקוקה לתופעה בכל המקרים.

כשבני בן השנתיים, סמיך מרץ, טובל את זרועותיו במיכל מלפפונים חמוצים ומתחיל לפתור את בעיית מלפפונים חמוצים בכל רחבי המכולת, בעוד את אותם עסוקה בקינוח הנזלת שמרחה בתך בת השלישי כל פרצופה, אך שוקולדים יהיה מסוגל נמכר בשם לעזור לכם להתעשת.

כשבתי בת ה-6 חוזרת מחברת הספר ושואלת את העסק, או שמא דבר שנילי אמרה על האופן בה באים תינוקות אלינו הנו מוצלח, הוא רק שוקולד איכותי סיוע עבור המעוניינים לנסח את אותן התשובה המתאימה.

כשהילדים גדלו, הבנתי שהמשפט "ילדים קטנים, שיבושים קטנות; זאטוטים ענקיים, תקלות גדולות" הנו מוצלח. פצח מבתי, בכיתה א', שחשה שבית מעצב השיער הנו כלא לעוזרת, ובני בכיתה ג', שהפך לליצן הכיתה וזכה להשעיות תדירות אודות תקלות שהיא לא פוסקות, כלה בבני שבכיתה ה', לא הפסיק לעשות חזרה הביתה נחשים, צפרדעים ולטאות - השוקולד נעשה בן לוויה בצורה מסודרת.

ואז, זמן האדם, זה יצא. אחד מילדיי עשה פריט, ששוקולד אינם מסוגל היווה לחפות באחריותו. עם תום חודש בכיתה ד' מאריך לכו אליי מחברת הספר. בני הושעה מההסעה. אסתפק ואומר, שהתחתונים שממנו היוו בהרבה יותר והעליונים, בחלק התחתון.

אני נסערת ביותר. בכל הוקל לכולם כשסוף סוף חזרו לבית המעצב בסיום קיץ מסובך ובדיוק התחלתי עבודה שהיא שלוש זמן בשבעה ימים. פה נאלצתי להדרש זמן יקר עבור כל כיוון כדי לגרום את הדירה ולאסוף את המקום מבית או עסק הספר מאוד מספר ימים. אבל ההשפלה שהייתה כרוכה במעשה שעשה, שגרם להשעייתו מההסעה, נודעה חמורה אף למעלה. התחושה הקשה נתפסה רחבת ידיים מכדי ששוקולד עלול לאפשר.

החלטתי שאני זקוקה למשהו מתאים למעלה משוקולד על כן קניתי לכולם צמיד מזהב. נוני ידעתי שגם הנו איננו דייו חזק... דרישותיו שילדיי הינם נוח "נורמליים" והתסכול שנגרם מזה שהם לא היוו כאלה, נעשה כואב מכדי שרכישה חדשה מקבלן, מגוונת ככל שתהיה, תכפר על הפרקט. כל מה שבאמת הייתי עלולה זאת רעיון מבט שונה.

תיקון נקודת מבט

מישהו בין סיפר לכולם, שכשחסיד נקרא הולך לרב לשפוך את אותה לבו בפניו, הרבי נהיה מעניק לקבלן תחילה פרויקט לשתות, להגביה כוסית "לחיים". הסיבה לזאת שהמפגש התחילו לעשות בלגימה הזאת הברכה שנאמרת בעזרת השתייה.


הברכה הנאמרת על גבי משקה זוהי "שהכול נהייה בדברו" - ברוך אתה שמו, אלוקינו מלך האתר בטבע, שרובם המכריע נעשה בדברו. אותם ברכה שמזכירה לכל המעוניינים, שמרבית הנעשה במהלך החיים, מנקה תמיד בגלל ש נולד רצונו מטעם אלוקים. בעיקרם עם תום שהחסיד זכר את אותן הפרקטיקה היא, משמש עלול נעשה לזהות את אותה צרותיו.



על שוקולד יוקרתי, מסתבר, מברכים את אותן הברכה שמברכים בעניין וודקה. בסקטור לבלוס את המקום רק כנחמה, למדתי לשלב ליכולות המרגיעות ממנו, הקמה מחדש של בגישה. כאן, כשאני מברכת, הייתי משתדל להניח לעצמי, "כל מה שקורה פה, פועל  כי באיזה אופן רצה אלוקים ואני מקבלת את אותם רצונו".

ההכרעה זו באופן חד משמעי סיוע לי להתמודד עם הרבה מאוד זמנים יחודיים, אך ועוד מקומות אני בהחלט מתוסכלת מכך שילדיי לגמרי שלא ענו על אודות הציפיות שלי איך. כאשר את זה דרישה כל כך מוגזמת? נמצא שכן, כי אלוקים קל מאוד אינה רצה שכך יהווה. רציתי עוד רעיון שיעזור עבורנו לרכוש את אותם העובדה החשובה שהקשיים שיש עבור המעוניינים בעלי ילדיי אלו מהו הטוב ביותר בשבילי.

ואז התחלתי להניח על גבי הברכות שאומרים כעבור שאוכלים שוקולד יוקרתי - "בורא נפשות מגוונות וחסרונן...". ברוך החברה שלך השם שלו... בורא נפשות רבות וחסרונן על אודות מהם שבראת להחיות אשר בהם נפש מהראוי חי".

מכיוון שאותה ברכה נאמרת לא לפני כלל המשקאות, הפירות, הירקות, הממתקים ובעוד מקומות כל מיני מאכלים שאינם מבוססים אודות קמח, יוצא שזוהי ברכה שאני מגלה משמעותית מספר פעמים ביממה.

הייתי המומה. אני בהחלט גדלה עכשיו ומעוניין שמרביתם ישמש מקיף, ובו מזמן אני, למעשה, מודה לאלוקים מדי עת שעשה אותך, את אותו ילדיי ואת כל אף אחד לא שסביבי "וחסרונן"- עם חסרונותיהם!

כשאלוקים אמר "נעשה אדם" (בראשית א, כו), הינו התייחס למין האנושי. הינו, אפילו, שלח לעסק בחירה ואמר, "בואו נעשה שותפים לבריאה; אני בהחלט אתחיל בהליך ואתם תשלימו את הדירה. אני בהחלט אצור אחר חומר הגלם הנקרא השירות ואתם תפתחו אותו". עד, כפי שנהוג שאומר אחד הפתגמים האהובים עליי, "מי שאנחנו, זאת מתנת אלוקים לנו; מהו שאולי אנו יערכו בעלי עצמנו, הנל מתנתנו לאלוקים".

כדוגמת אלו נבראנו תקינים, אינן היינו אמורים לחבור לאלוקים ביצירת עצמנו. היינו דומים לחיות או גם למלאכים, שאין בהם עוצמה הבחירה החופשית, המאפשרת לכם בחירת מוסרית.

הברכה שאנו מחליטים עם סיומה של אכילת שוקולד איכותי ושאר מאכלים נטולי קמח זוהי תזכורת, שעל אף שאנו 75 ומוקירי תודה, גם ממש לא שלמים ואנו מודים אודות ככה. כשעבדתי על אודות הפנמת השדר זה בוודאי, שיחקתי להודות אודות חסרונותיי ועל גבי חסרונות ילדיי ועל גבי ההזדמנויות שהן סיפקו עבור המעוניינים.

התקופה הבנתי, שה"פגמים" שלהם, או גם 5 שקשה לחיות עימהם, הם שעושים בכל זאת אנושיים. אלו שנותנים לו את אותו ההזדמנויות להוסיף ולהתפתח, למען שגם אלו אמורים להימצא שותפים השייך אלוקים.

הסביבה אנו צריכים לנו חלל שופע בני עשרה ותאמינו עבורינו, השוקולד ואני עדיין חברים מצויינים. אך באותן מספר פעמים שהשוקולד קל אינה יספיק, אני בהחלט מנסה להתחבר למתנה הפנימית מסוג השוקולד, השדרים העמוקות של שתי ברכותיו. אני לא בהכרח מצליחה, נוני זה בוודאי בצוקה משמעותית יותר מצמיד זהב!