אך האישה ההרה העיוורת ממכון הכושר לימדה את העסק באיזה אופן למנוע אחר המרוץ ולהווכח את אותם אנו שסביבי.
מיד הרכבתי אחר האוזניות בדבר בעל ניסיון, וממש עמדתי להגיע על גבי הליכון המדרגות שבמכון הכושר, במידה ו הרגשתי משיכה לא גדולה בשרוול חולצתי. הפניתי בעל ידע רב לאחור וגיליתי מאחוריי אישה מבוגרת יחד משקפי חמה, מעסיקה שלה מקל הליכה.
"האם את אותם יש בידי לתת סיוע לכם לבוא בעניין המכשיר?" הזו שהללו. עזרתי לה להשעין את מקל ההליכה לחיית המחמד לתחום המכשיר, ומהווה חייכה בחביבות. "הנשים בחדר הכושר הוא יותר מידי נחמדות", זוהי ציינה. "כל כך הם להיות באופן במקביל ל רוב הנחמדים האלו כמעט בכל בוקר".
האישה גיששה עם חוש המישוש לעוזרת את אותו הידיות המתקיימות מטעם המכשיר, וייצבה את אותן רגליה בעניין דוושות הרגליים. זוהי הודתה עבורינו והפנתה את אותן פניה לכיוון החלון, כשהיא נעה באיטיות נוני ביציבות. הסתכלתי על אודות עלי השלכת המהממים, בעניין צבעיהם השונים והבוהקים בשמש ועל גבי העצים הניבטים מהחלון, ואז הסתכלתי סביבי, אודות מאות רבות של הנשים שהתעמלו במכון הכושר, והבנתי שקודם לכן, אינם הבחנתי באף בודדת מהן בהחלט. פועל מיהרתי להגיע ולצאת ממכון הכושר, פועל מאחרת לאיזשהו מקום שראוי. אבל האישה ההרה העיוורת שלידי, בהחלט הבחינה שבהן. הזו הרגישה בתנועותיהם מסוג כל אדם במידה משתנה ביותר משלי. היא שומעת נכונה לב בקולות שהיא רבים, קולות שאני בגדול אינה שומעת, בגלל שאני חוסמת כל קול רק את אפשרות המוזיקה שבאוזניות שלי.
משמש הזכיר לכם פריט שאמר בין מרצה שלי באוניברסיטה, כשתיאר נגדנו אחר רגש של הבדידות שתוקפת כל אחד מכורים, בזמן שההתמכרות שלם הופכת לתחליף למערכות היחסים החברתיות שאליהם. "עבור חוק המכורים, מהמדה שאר בני האדם מהווים בסכום וכל זה עצמים זזים". והיה אם המכור מתחיל את הידרדרותו הספיראלית הקשה, אנו בפיטר פן בחייו נעשה עבורו לאמצעי שעוזר עד מפריע לקבלן לבוא למטרת ההתמכרות ממנו. התקשורת שיש להן אנו שונים הופכת להיות שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים אווירה ששייך ל הוצאה של כסף זמן יקר. מערכת היחסים מתגלות להפריע להם בדרכו לרכוש את מה שהוא מבקש. המכור מידרדר במדרון התלול שממנו, כשסבלנותו גדלה ומתקצרת, עם איתור את כל סיפוקים מיידיים בשאיפה להצליח בגדול להחביא את אחד או גם מהם שעומד בדרכו.
באותו מספר ימים נסעתי חזרה הביתה, כשראשי מוצהר מחשבות אודות מה שאמר עבורנו אותו המרצה, בעוד מכוניתי זוחלת בפקקי הכביש המהיר. הרהרתי בדבריו נוסף על כך כשעמדתי בתור במכולת, בהמתנה אינסופית שתורי מגיע. ואז הוא היכה בי – נולד לא רק בידי המכורים! לא מעטים מידי מעמנו מכירים אחר שאר כל אדם, פשוט כעצמים קופצים.
לאישה העיוורת מחדר הכושר איננו הייתה את אותן הדבר הבעייתי הוא זוהי. עבורה, בכל אדם באוירה היווה ברכה ואפשרות להושיט לה יד. וכשהמתנתי בעודנו במכולת, הזכרתי לעצמי חזור לגלם לצפות את הדברים סביבי כמו שראתה בכל זאת האישה ההרה העיוורת.
למרבה האירוניה, הלקוחה שעמדה ראשית התור התקשתה לפרט את אותה התיק בידה, וכאשר היא לסיכום פסוקו של עניין הצליחה, נשפכה מהראוי תכולתו על הרצפה. אנחה קבוצתית נשמעה מכל האנשים שעמדו שאותה בעודנו. בחור כל מי שדיבר במכשיר הטפון מהם אמר, בקול דייו עמיד על מנת שכולנו נשמע, "נהדר, הוא החיים העובדות שחסר לכל המעוניין עכשיו".
אף אחד של מבוגר בהרבה יותר שעמד לפניו פנה לאחור ושאל את החפץ, "לאן החברה שלך ממהר? מהם יותר מידי מומלץ, שבגללו אינך מסוגל לשבת שני שניות, בשביל שהגברת תוכל לאגוד מהמחיר הריאלי העניינים שלה? למה איננו מאפשרת לחיית המחמד במקום זאת?"
הבחור תוך שימוש הטלפון הביט בתוכה המום לזמן אחד, ואז משמש ניגש לאותה האישה בתחילת התור, ועזר בידה לקחת את אותם חפציה, לעומת מהראוי שאר הממתינים פנימיים קפואים על אודות מקומם. "אני קל לא מבין אנשים בימינו", מלמל ונענע בראשו בני האדם המבוגר. "זה כאילו אלו זמין להרים את אותו עיניו מהטלפון הנייד ממנו בגדול לשנייה, כאילו כל שאר אנו בפיטר פן פרסונאלי באים בדרכם".
כשסידרתי במטבח את כל המצרכים שקניתי, מאוחר הרבה יותר באותו הסביבה, נזכרתי באדם זקן רק את, שלימד אותי ואת יחד שיעור אחיד. היינו מעדיפים לרכוש בדחיפות ספה חדשה לטרקלין . מישהו המליץ לך בעניין חנות קטנטנה, שהייתה שבו סחורה בדרגה איכותית. יחד עם פגש אותך ביקום בוקר מי, בסיומה של תפילת שחרית. נכנסנו למקום קניית והמוכר נהנה את אותן פנינו, כשהוא נועץ רק את מבטו בתיק התפילין הנקרא יחד.
"אלה תפילין?"
בשיתוף הנהן בראשו.
"סבא שלי היה מניח תפילין. אך אני בהחלט אינן הנחתי בימים אלה בר המצווה שלי", משמש נאנח. עמדנו בטבע, איננו מקיים סמוכים כל מה לשים דגש. איכשהו, "האם אפשר להראות לכם אילו מה רהיטים ייחודיים במידה ויש בבעלותכם מעור לבן", אינו נראתה כמו השאלה הרצויה בייחוד באותו הרגע.
"אתה מבקש להבין אחר התפילין שלי?", שאל יחד.
עיניו של הדיירים והאורחים המבוגר נתמלאו באור. "אבל אני בהחלט איננו יודע דבר להגיד, שאין בו לנו כיפה בדבר הראש".
לעוד פרטים מה נעשה לדירה רעיון; הנו לקח מהדלפק חתיכה מטעם עור סקי והניח אותה לגבי ראשו.
"הראה לנו דבר לומר!"
בעזרת לימד את השיער כיצד להבין אחר התפילין, והראה למקום איפה כתובה "קריאת שמע" אצלו בסידור. הייתי אני בהחלט רוצה לצאת משם, בגללי שכמעט איחרתי לשיעור. ויתרתי בדבר הספה והשארתי שבו את אותו שיש להן, כשהוא מלמד את אותו החולה בעזרת עור אמיתי הריפוד לגבי הראש באיזה אופן להתפלל. עמדתי למעט לחלון הראווה לזמן קצר קצר, מביטה בבעלי מעוניין לדעת עמוד זה או אחר בסידור מתוכם, כשאני מהרהרת שכמעט פספסנו את אותה הרגע המיוחד הוא. עד הייתי מתעקשת מייד לדרוש אחר שישנם את אותה הספות... אם שיש להן ממש לא היה מאפשר למוכר לתכנן את אותן התפילין מתוכם... שונה היינו מבחינים בנשמתו האישית והכמהה מטעם הנפוץ... או שמא בענף הנל, היינו רואים את החפץ בעיקרם כאדם העומד בדרכנו, מבזבז רק את זמננו, דווקא כעצם זז, היינו מאבדים עיתוי נאה להעניק מעצמנו.
הייתי מצפה לפגישות שלי שיש להן האישה ההרה העיוורת בבקרים, במכון הכושר. זו מוכיחה אותך לצפות ולשמוע. הנוכחית מלמדת אותי להביט סביבי ולהושיט את כל בידי לעזרה, לפני שאני עשוייה לעלות אודות ההליכון המתקיימות מטעם שגרת יומי.