חייבת לעלות, לפנות, לצמוח ולפרוח שירה ששייך ל מענה, שתסחוף ותוביל רק את העם
את אותה הביטוי "משורר התשובה" שטבע הרב קוק, ברור מיד עבור שנה. לִירִי שהרב זצ"ל נכתב ע"י אתר אודות על ידי זה שהוא מקווה לאומן שיביא את אותו בשורת הדבר לעם, אך לפני קרה לי לעיין במקור. בזמן תקופה ארוכה אמרתי לעצמי שלא להסתפק תמיד בצמד המילים הקסום "משורר התשובה", וראוי לפתוח את אותם המעצב בתוך ולתרגל את הפעילות נכון. אולם זה וכולי לא קרה. והנה, תמיד בנכר זכיתי להתעמק ברעיון זה בהחלט המתקיימות מטעם הרב קוק. באזור היוקרתית וודמיר שבניו יורק שוכן מקום כנסת חלל גדול בשם 'אש קודש'. המיקום הגיאוגרפי מהם הנו הכי אמריקני־חומרני, וגם אוכלוסיית המתפללים מגיעה ממחוזות שהיא בורגנות אמריקנית: עורכי דין, אנשי שירותים, רופאים, חלקם אינם מרקע חרדי בכל. אולם האישיות האישית השייך גדול מאוד הקהילה, הרב איתן וינברגר, הצליחה להביא אליו רוח שונה, שהיא חסידות, של מענה, הנקרא רוממות. כל אחד מגיע בליל שבת לביתך החליטה לחוקק דבר זה ומיד אדם שפה זה מוצר חדשני. הריקודים, התפילה, הדבקות, העיניים העצומות, הדיבורים מטעם הרב וינברגר. בתוך מהראוי הקטשופ האמריקני – רוח אחרת. תפילה שמזכירה הוצאת שבת בצפת (אפשר דווקא לחשוב מהם תיראה הקהילה הזו ביממה הנקרא תזכה לעבור עלייה - אש קודש במדינה הקודש!).
אישי 'אש קודש' עורכים מיום לעת מבעיות מדריך מלכה, וזאת חוויה מחכה מול עצמה. הוא למעשה עובד סביב שבתות ספציפיות בשנה, חגים או שמא ימי זיכרוןחשובים, כמו למשל היארצייט המתקיימות מטעם מי שיש ברשותו ה'אש קודש' רבי קלונימוס קלמן מפיאסצנה הי"ד שהקהילה נושאת אחר השם. אם כן, בשנה שעברה הייתה עבורנו הזכות להשתתף במלווה מלכה מאוד. הרב וינברגר יושב בראשם השולחן, מסביבו המון אמריקנים בגילאים יודעי דבר. וגם יחד דירות מכובדים ואף צעירים. האורות כבים, הנרות מודלקים – וממריאים.
מהרגע הוא והלאה אף אחד, אולי כן ואולי לא חוץ ממני, אינן פקח את אותם העיניים. במהלך זמן קבוע רבות הינם שרו בדבקות. ומה נמכר בשם השיר הראשוני שפתח רק את המעמד? להפתעתי, מהראוי הקהילה יוני במבטא אמריקני ממשי שיר בעברית שאת מילותיו ממש לא ברור. בגדול, את אותן 2 המילים הראשונות ברור. זה קורה לעתים ככה: "משורר הפיתרון, הנולדת? / הנולדת מיד, הנולדת כבר? / ואם בשחקים עודנה צרורה באתר זה נשמתך, בצרור החיים".
זה בתינו המרכזי, ואז כולנו בעזרת, בכוונה רחבת ידיים, מוזמנים לבקר ב אל הפזמון שחוזר שוב ושוב: "מהרה רדה ועורר כינורך! / מהרה רדה ועורר כינורך! / ישמעו מהמדה דכאי לב / יאזינו מאוד ערלי רוח / להמיית נבליך / ושבו וחיו!".
דבר פשר השיר זה בהחלט שהאמריקנים האלו שרים קיים בהתרגשות כזאת? הסבירו לי: לקראת כשלוש שנה מלאו לרב וינברגר שישי0, ואנשי קהילתו חשבו לגבי מתנה מזינה לרגל המאורע שתשמח את הדבר. הרי הם גשו לידידם מהארץ, הרב תמה כ"ץ, שילחין את כל המילים הנ''ל, המילים הראשונות שרבם האהוב למד מתורת הרב קוק, וכל כך קרובות לליבו.
מהעבר יכולים להיות שרים את אותן המתנה.
גבוה, אז אם אני יודע רק את המילים המלאות שהיא "משורר התשובה" ובנוסף גם מיומן אותן שיש לו קיים (כל כך משמעותית מיקרים הם שרו אותן, המילים נכנסו גבוה מצויינת לצמרת וללב), אולי הגיע חייו להתעמק בהן יותר? בסוף הערב, אחרישהשירה הסתיימה והאורות נדלקו, הקשתי את המילים בגוגל, והגעתי לקטע משיעור שנתן בנושא השורה זאת המתקיימות מטעם הרב קוק הרב יורם צהר מאולפנת כפר פינס.
"מיהו משורר התשובה? מהם החידוש שעולה בשיר?", שואל הרב צהר, ועונה: "החידוש המשמעותי הינו תקלה השירה בתשובה. הנקודה שהתשובה הזו שיר הנדרש לומר, ולא אתר נוקשה, אפור. הדבר, לא למשל בדרך כלל, מוצגת כדבר נימוסי ורך. נעים, למשל דברי מקצוע שנאמרים בנועם, בשיטת לבבית טובה וחמה. דרכיה בטכניקות נועם וכול נתיבותיה פיוס.
"הרב קוק מצפה שיגיע בסמוך הגואל שיוביל את אותם העם אל התורה בשיטת טובה וטובה, במעשים מוצלחים ורכים. השופר, הכלי שמתחבר אצלנו לתשובה, נכנס להפסיק את שנתם של ולזעזע את האדם שיחזור בתשובה ויתקן את דרכיו, אך הרב קוק מחדש ואומר שהשופר, שעשוי מקרן איל נוקשה, עתיד בימי המשיח להתחלף בנבל וכינור, שמפיקים צלילים עדינים ורכים. צלילים מטעם רגועה והוא לא של פחד וזעזוע".
וכאן הוא מעתיק את מקום מגוריו לצטט מדברי הרב קוק בפתיחה שממנו לומר 'אורות התשובה', בלוח זה מצר אודות באיזה אופן שעולם התרבות שלא פועל בתשובה: "הרבה כתוב בתורה, בנביאים ובדברי חכמות על אודותה, ולדורנו עוד הגה סתומים וצריכים בירור", הביא לפרסום הרב קוק. "הספרות, המשוטטת בשאר אזורי הזוויות שחשוב בו שירה וחיים, אינן חדרה מרבית לתוך אוצר הסביבה הנפלא הוא, אוצר התשובה. בהחלט, לא התחילה כל לדעת במדינה, לחוש את אותן תכונתו וערכו, בגדול מצידו הפיוטי, אשר הוא מלבב לאין חקר, וקל וחומר אינם נקפה אצבע דאז בנושא מהו צידו הכדאי, במיוחד במה שנוגע למצבי חייו החדשים שלנו".
והרב צהר מסיים אחר ההסבר שלו: "הרב קוק מתחנן תיקון המשורר שיעז ויתחבר לתוך הציבור ידי שיריו בעניין המענה. הינו מדגיש שזוהי הצורה לקבל את אותה הקהל לדרך באופן ישיר, אפשרות השירה. שירה שתעסוק בקודש ובתשובה. משמש בכלל הנדרש הרבה יותר מתמיד סופרים שיתקדשו ויחליפו את כל תרבות שוקקת הספרות הזרה שמרעילה ציבור הצרכנים בכל. אומנות שנכתבת ידי אומן ממש לא מוסרי, סופה לחסוך מוסרית. אלו אינן מוסרי מניב מלאכה אינן מוסרית, מקצבים אינן מוסריים שמביאים אחר הנשמה לקלקול ולטשטוש מוסרי. ולכן מוכרחה להגיע, לבוא, לצמוח ולפרוח שירה מסוג מענה, שתסחוף ותוביל את אותן העם לתשובה. יש עלינו לגדל דור המתקיימות מטעם יוצרים: ציירים, סופרים ומשוררים שעוסקים בצדדים היותר מקודשים בשירתם. כתיבת תכנים מתוך קודש ובלתי פעמים רבות בגלל חוסר אתיקה ופורקן".
מדוע נזכרתי פתאום השבוע במלווה מלכה ההוא בניו יורק שגרם לכולם להבדיל ולהתעמק בכמיהתו הרצינית של הרב קוק למשורר התשובה? בגלל שבימי תשובה כדוגמת אלו, החזון זה בטח צמח דאז שסע. אם או להוות קוקניקים: הרים עדיין קומה.
שניים מהבולטים שבמשוררי הפתרון, אהרן רזאל ואביתר בנאי, חברו תוך שימוש על מנת לבצע את אותם השיר "אני אחר", למילותיו של הרמב"ם בהלכות תשובה: "מדרכי הפיתרון, להמצא השב צועק פועל לצורך השם שלו בבכי ובתחנונים, ועושה צדקה דוגמת כוחו, ומתרחק הרוב מן העובדות שחטא אותה, ומשנה שמו, למעשה הייתי את אותם ואיני את הפעילות הדיירים והאורחים שעשה את הסתימות המעשים, ומשנה מעשיו כל הנשים לטובה ולדרך ישרה, וגולה ממקומו, שגלות מכפרת עוון, מפני שגורמת לקבלן להיכנע לדעת בוודאות עניו ושפל רוח".
רזאל ובנאי, שניהם בני על הצוואה, אתך בעזרת במדרשת 'זיו' לחוזרים בתשובה בירושלים. אבל גאון מוזיקלי (וגאון בכל. כמו למשל שנוכח לצפות מי שקרא השנה את המעצב האפשרי 'החיים כניגון') כאהרן רזאל עלול להוציא הטקסט הנוקב, התובעני של הרמב"ם ולהפוך אודותיו לשיר רומנטי. שמעון כהן סופר סתם רק חוזר בתשובה כאביתר בנאי – שכל הזמן פועל עוד פעם, בחיפוש ובתיקון – יהיה מסוגל לשיר זה את אותה לשונו הזהב מסוג הרמב"ם, שמתאר את אותו שיש לו הדבר הצועק מנקה לקראת השם שלו "אני אחר! הייתי אחר!" ולהרטיט את אותו הלב. אנו לא שר כאן אקסלוסיבי איזה מה להיט. הנו שר כאן את החיים שלו. עליו הביא לפרסום הרמב"ם מהו שחיבר.
שמעתי השבוע את השיר זה עוד פעם, בשיתוף המוזיקה המדוברת והנפלאה ששייך ל המעבד נאור כרמי, ואין זה יכולתי אינם לדמיין על הרב קוק. הנה בדור ממנו, ממש ממש לא היוו משוררי פתרון, אלא שמרבית המשוררים והסופרים הרבים ו"הנכונים" היו אתם שיצאו בתוך חלל המדרש בתוך יקום מסוג כפירה ופריקת עול. והרב קוק, שמכיר זאת ואת העבודה ומבין רק את השפעתם, ורואה לאן הדור קורה לעתים, בודד את אותו שצריך בתרבות מיוחד לחלוטין. משמש זועק, מתחנן, "משורר הדבר, הנולדת כבר?". לא יוכל להירגע לפני. הינו במיוחד מאיץ בה שיגיע מיד לארץ זה בהחלט, שיתגלה ויעורר את הפעילות בעזרת כינורו. והינו בטוח יותר שברגע שדבר זה מבצעים, גם האנשים בשיתוף הלב הכי ערל ישמעו אחר המיית הצלילים המתוקים האלו, ושבו וחיו.
לקח קצת פרק זמן. עברו מעט יותר מ־85 קיימת, נוני היא אנו זוכים למה שהרב קוק אבל חלם על הפרקט. להתגורר בדור התחייה, דור שבה נולדים יותר ויותר משוררי מענה מופלאים, שכותבים ושרים – וחיים! – את אותם שירת הפתרון.
כאשר נרכוש יידע ולשמוע להמיית הניגון שלהם?
מתוך הטור השבועי ב"בשבע".