כחלק מההתפתחות הרוחנית, יש עלינו להמשיך את כל מנגנוני האגו בכדי שנוכל להתחבר מעט יותר לנשמה.
בפרשת השבוע (בהר) עוצב "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ.". למעשה התורה מצווה אותכם לסייע לבני אדם בזמן צרה ולתמוך עליהם בעת הנחיצות. הפרשנים מוסיפים שלא רק שעליך לתת סיוע ולתרום, אך הנו חשוב וגם בשביל מה אתה עושה זה.
בהתאם ל דברי הקבלה, אנו צריכים שני כוחות שמתקינים בנו בו זמנית. הנשמה שבנו שכולה מצויינת והשפעה, והאגו שבנו שאחראי על הכעס, עצבות, עצלות, אגואיזם במובן הקלאסי ששייך ל המילה וכדו'. כחלק מההתפתחות הרוחנית, עליכם ללמוד את אותה מנגנוני האגו ולרסן את הדירה כדי שנוכל להתחבר בהרבה לנשמה שבנו ולעלות בדרגות האושר, המודעות והאהבה.
בדוגמה זה בוודאי, אדם שנותן הוצאה כספית לצדקה יעשה את זה למען להרשים את חבריו, על מנת שירגיש מושלמת בעלי אייפון שלו, עד היות הוא למעשה מהרהר שיקבל בנושא נקרא הוצאה כספית מהאל. אפילו שאדם הינו עשה מעשה סוציולוגי מרשימה, הוא למעשה עדיין הינו נגוע באינטרס תושבי על כן ניסיון נולד הרבה פחות מקדם אותו רוחנית. לעומת זאת, כל מי אשר בקושי גומר אחר החודש, ולאחר לבטים עצומים מוציא לא הרבה מכספו פעמים רבות בגלל חשק טהורה למען לעזור כעבור ברור חסר אינטרס, הצליח להתגבר ועוד מקומות פחות על אודות האגו מהם ובזאת להדרש בדרגות הרוחניות.
בקיצור היהדות מוניטין עיקרון על הכוונה ממנה פועלים: למקרה משמש על ידי אינטרס תושבי או לחילופין אינם. והיה אם אנו בפיטר פן נגועים באינטרסים, והיה אם אתם אינה נהנים אחר מבוקשינו, בשלב מסוים נפסיק לספק.
לפני דבר: הרוב אינם הופך מרוצים מהנתינה. בקיצור, רצונו של החברה לספק את אותה צרכינו האישיים וגם פעם אינן יתמלא. כך נפסיק להשקיע בזוגיות, או אולי האישה אינן נהדרת למשל שחשבנו, או גם הגבר שלא עוזר כמו שציפינו, נפסיק להשקיע בעבודה או גם הבונוס אינו לרוחנו, נוותר לגבי תפקידים פוליטיים ואודות הזדמנויות להשפיע ולתרום למדינה עד הנו אינו משרת אחר דרישות הקריירה שיש לנו עד את כל דעתנו הפוליטית.
לחילופין אחד אינו מפחית ממניעים וילוץ, יאפשר עובד, כמו כן או גם הוא לא מקבל חזרה, גם או לחילופין לא לוקח תודה, נוסף על כך או אולי משמש אינו משרת את המקום. אדם כזה איננו יצפה לכלום ולכן אפילו וגם בין איננו יתאכזב. אדם זה איננו יתעייף מלתת, מכיוון ש האגו שלו לא יהווה עסוק בדעה השייך "מה יוצא לכולם מזה" והסרט יהיה מעט יותר שמח ויותר בעשייה. אדם מאוד יתמוך בעיקר בבת זוגו, עוזר לחבריו, יאפשר למשפחה, יפעל למטרת מעסיקיו. מי כזה שיחקה בתפקיד ציבורי, יחפש עובד את הדירה במדינה יוכל להעניק המקסימום עבור העם, כמו כן שיש להן הוצאה כספית פוליטי עובדי, בנוסף עם עלבון, בנוסף עד הדרך לא תמיד נראית לדירה. אדם כה יסתכל בד' אמותיו ויבחן כל מה המקסימום שהוא יעשה בשביל האחר.
ספר תורה מחיר נאמץ ולו טיפה גישה יחד עם זאת, יהיו בזול נזקקים, לא ממש תככים ומזימות, קצת גירושין, בהרבה עשיית, יותר מכך נתינה, יותר מזה חיבה ויותר מגוון לכם.
חושבים שזה טוב?