כל מה שורדים רק את השבועות הקרובים גם עשויה להאריך עם תום נתפס אין להם, בגלל ממש לא וזאת ועוד מקומות או אולי ואיך תתחיל שנת השיעורים הבא?

כל מה שורדים רק את השבועות הקרובים גם עשויה להאריך עם תום נתפס אין להם, בגלל ממש לא וזאת ועוד מקומות או אולי ואיך תתחיל שנת השיעורים הבא?

ביממה הראשון ששייך ל החופש הממשי ההודעה שלי לצעירים שהגם שהם התעופפו לחופש, אני בהחלט אינה יצאתי, עד שהגיליון יישלח אני בהחלט בפעילות.

קנינו מראש חוברות מלעבוד וחומרי כתיבה, החלפנו מלאי עולמי השייך ספרי קריאה בספריה וציידנו רק את חלל המגורים באוכל ובנשנושים בכדי לחסוך כמה שיותר את אותן ההפרעות.

באופן מעשי הכנתי שלט שהזהיר זה מפני דפיקה לגבי הדלת או אולי התפרצות לחדר. בדבר השלט שימש כתוב באותיות בולטות שאפשר להפריע לי אך ורק במקרה המתקיימות מטעם פיקוח נפש, אם או לחילופין פורצת קרב או לחילופין או אולי המשיח זה.

תליתי את השלט בעניין כניסה מרחב הפרויקט, נכנסתי שיש להן קפה ושוקולד וסגרתי אחר דלת הבית. הינו מרגוע במקום לא מוצל. מהווים בטח פנימיים עכשיו מאחורי הדלת וקוראים את אותם השלט, מפנימים את אותם הכללים החדשים.

קל מאוד גאוני. התיישבתי ופתחתי את כל המחשב, ואז החלו הצעקות. התעלמתי.



ספר תורה מחיר  אולי שדבר זה ממש לא בודק למצב חמור אני מספקת לנכס להסתדר לבדו.

פתחתי את אותן הקובץ בו תכננתי לספרא את אותה הטור הוא ואז דלת הבית נפתחהבחבטה רבה ושלושה צאצאים פרצו פנימה.

"קראתם את אותן השלט?",  כעסתי, "אמרתי ממש לא להפריע לנו זרה פורצת קרב אם..."

"אבל פתח קרב, אמא, מלחמת אחים", הסביר המשמעותי אחר סיבת הפלישה והצביע על אודות אחיותיו המכוסחות, "ואני איננו עומד בהבטחתו להשכין שלום".

הרגעתי את אותן הרוחות, הבטחתי הבטחות שוב ושוב סגרתי את אותו דלת הבית ופתחתי את כל הקובץ הריק.

9 דקות את כל באיזה אופן בת הארבע טריק אליו ביללות.

"פיקוח נפש", הצטרפה האחות בת ה-6 ,לגיבוי, "פיקוחנפש".

"מה עכשיו?", נאנחתי בייאוש."תמר קיבלה מכה ויורד לחיית המחמד דם וזה מסוכן מאוד", הסבירה

בת ה-6 .תמר הפצועה יללה לאישור והצביעה על גבי שריטונת קטנטונת בעזרת מקום אדומה פצפונת.

מסוכן במיוחד.

שמתי פלסטר, נתתי נשיקה ושלחתי יחד עם זאת החוצהבנפנוף, "קדימה, לכו את כל המשטח, הייתי עלולה לעבוד".

הפעם ליתר יודעים נעלתי אחר דלת הכניסה. התיישבתי בוהה מול הקובץ הפנוי וניסיתי לספרא. נקרא מחדש נירוונה בחוץ.

עכשיו מיד ממש לא תהיה לשיער סיבה לדפוק.


5 שניות חלפו. בהיתי במחשב וניסיתי לשער זמן מסויים תהיה ההפרעה שמטרתה, ואז נשמעו דפיקות בדלת.

"מה עכשיו?", קראתי בחוסר סבלנות.

"אמא, תפתחי מהר, המשיח הגיע!"

פתחתי את כל דלת הבית. צריכים להיות בעלות כולם רצו לאשר או שמא הייתי מאמינה אכן ובתמים שהוא מסוגל לבוא במקומות אחרים מספר ימים...

החופש הגדול עובד מלא באתגרים, והשנה הם התחדדו נוסף על כך יותר מזה. החל"ת אינן תרם לחשבון הבנק מטעם אף אחד, שלא יוצאים לנופש יחד סבא וסבתא, לא רצוי בריכה ואף הים אינה מצטייר כרגע כבילוי קורץ. חם באזור שטוף שמש והמסכות מטשטשות את כל קצת ההיגיון והסבלנות שעוד נותרו בנו. אזי איך שורדים את אותה השבועות הקרובים אפילו חלקי חילוף יכולה להאריך תום מוגדר לא כדאי לדירה, היות איננו בוודאי ועוד מקומות או גם ואיך תתחיל שנת הלימודים הבאה?

השנה, בהרבה מתמיד, אני בהחלט מרגישה שאני עשויה לפתוח ולזרום יחד עם העובדות שישנו.  לא ניתן לצאת לדוגמא במקומות אחרים שנה?  תרים אחרי העסקה נחמדהבבית או שמא קרוב אליו.

הילדים בביתו ואני יש בידי לעבוד? זכאים ל זאת תוך שימוש לטור שקראתן הרגע.

מאחלת לכולנו חופש שמח, משפחתי ונעים



הועתק ברשות ממגזין דיגטלי לנערות "הפסקת קפה". עורכת דיתי וינשטיין.

להרשמה חינם: http://newsletter.hafsakatcaffe.co.il/