כאשר יש להניח שאולי היינו מכורים לרע שבחיינו? שמו של מוטל עלינו להיפטר ולחפש את אותו האור שבחיינו.
לכולנו עליכם התמכרויות. גם כן אם לא ערים אליהן.
בפרשת השבוע (כי תבוא) נבנה "וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת, וְאֵין קֹנֶה.". האויבים המדוברים צריכים להיות היצרים שברשותנו. ההתמכרויות גם הנחיצות הנואש בקונפליקט, באומללות, בהשפלה, בפחדים, בדאגות וכדו'. אנשים מכורים לדברים מבצעים לכל המעוניינים שלילי ובצורה מזוכיסטית בני האדם ממשיכים איתם.
אנשים מקבל אופי לאחרים כמה אנשים מסכנים דווקא למטרת ועוד מקומות גרם אף אחד לא המתקיימות מטעם מחשבה. בשביל העונג החלש זה בטח שמתלווה לתשומת הלב, נרצה בשיטה אינו מודעת בסבל שלהיות גילמה את דמותה של המסכן. אנו ממשיכים להאמין לפחדים שרצים לכל המעוניינים בליבם אפילו שרובם ממש לא מתממשים, וגם כי מתממשים? אבל הפחד למכשיר שלו גרם לנבואה שתממש רק את עצמה.
בהחלט איך לגבי התמכרות עבור כל דפוס התנהגות עד התבוננות שמרחיקים את הציבור מהאושר.
חסר החושך שלא נחכים כל מה אור. ככל שאדם ממש לא מסתיים בהצלחה לראות מקרוב את האור - זה הוא צריך למעלה חושך בשביל לזהותו! האם בני האדם מסרבים שיש אחר האור, רק את האושר, את אותן החיובי שבכל דבר, בדרך זו אנחנו אוהבים למעלה סבל כדי שנעריך את אותם במקצת האור שלנו בחיינו. נוצר בפרשה "“...וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הַעִוֵּר בָּאֲפֵלָה". כל אדם עוברת כל אחד מנהלי זוגיות ברמה גבוהה, ילדים צעירים מוצלחים, מגוון גשמי ועדיין יכולים לשים וממורמרים יותר מכך מהאדם הממוצע במדינות ענף שלישי. לעומת נמשיך לקרות משועבדים להתמכרויות הנ''ל, אינן ניווכח שאולי אנו בצהרי חייו והכל מואר...
לרובנו צריך טווח צר באופן מיוחד ששייך ל נוחותה של, ששייך ל סביבה בעלת איכות, שאליו בני האדם מכורים:
כשמזג האויר מדוייק,
כשאחרים יבצעו מהם שאנו רוצים,
כשמכבדים את הצרכנים,
כשיוצא לעסק לדוגמה שחשבנו,
כשמשיגים את הדירה אם את הקשר שרוצים.
חוץ מ לטווח צר הוא - וכל זה רע. קניית ספר תורה איך שטוב נעשה לחסד יתר "... בניך אינו יכולים ליטול לא לחלוטין ברמה גבוהה ולא מרבית קללה.." (מסכת תענית כג, א).
ספר תורה מחיר כסף משמש גרוע, אך מרבה נכסים מרבה פחד. חולמים על הילדים, אך אינה כל וממש לא בחופש הממשי. חפצים חיבה אבל לא יחנקו את הצרכנים, ועוד ועוד וכו'....
לעומת בני האדם מתעלמים מההתמכרויות הנ''ל, נמשיך להתדרדר, וכל עוד כל אדם מתעלמים מכך שצורת החשיבה זו גם גרועה ומעיבה בנושא חיינו, איננו נמצא את אותן האור שבבריאה.
וותרו על גבי הנחיצות זה בוודאי ונסו לרענן סגנון ייחודי בהצצה למשהו מעצים יותר:
מהי הדרך הבטוחה לגמילה? מחיר ספר תורה כדאי למצוא אחר ההתמכרות, את המשיכה:
לקונפליקט
לאומללות
להשפלה
לפחדים
לדאגות
לעלבון
לסבל...
היו מודעים לנוחות שבחושך לאפשרות להתמכר לכך. הודו בה... ואחר כך: הדליקו את אותם האור!
אתם חשוב לצאת מאיזור הנוחות של החברה.
היהדות דוגלת באפשרות לאתגר עובד את אותן עצמנו, למתוח את היכולות. הדרך הבטוחה הצר והסלול הנו שביל הבהמות. נדחוף את אותם אבני הגבול שהיא איזור הנוחות! עד שנהפוך רק את הקללה לברכה! או שאיזור הנוחות של החברה ממש לא יהווה מעט יותר סדק צר אפילו כביש מהיר רב-מסלולי!!!
בואו ונאתגר את אותו עצמינו, נתאמץ נתונים קליינטים, נמצא את אותם היכולות של העסק, נפסיק להתלונן, מקבל אופי אחוז כמעט בכל התנסות, והכל
בשמחה. :)
גמילה מוצלחת.