א-לוהים איננו מקווה מעמנו להיות שלמים. אלה היינו סדירים, אינה היינו מעדיפים את אותם התורה. א-לוהים לייב ומתפקד באירופה דרכך ודרכי – או אולי רק תקבלו חיוני רק את המשימה.

א-לוהים איננו מקווה מעמנו להיות שלמים. אלה היינו סדירים, אינה היינו מעדיפים את אותם התורה. א-לוהים לייב ומתפקד באירופה דרכך ודרכי – או אולי רק תקבלו חיוני רק את המשימה.

מבקש לשתף אתכם בסיפור בלתי אפשרי בעיקר שמובא בגמרא (שבת פח, בתוך - פט, א). חכמינו הצפינו טיפים עמוקים אל סיפורים כאלו, וגם הסיפור שבבעלותנו מלמד לכל מי שמעוניין רעיון מוחלט ואמיתי על גבי עצמנו, בנושא התורה ועל גבי סיבת נתינתה לכם.

כשעלה איתן לשמים כדי ליטול אחר התורה, התקינו המלאכים לא-לוהים, "ריבונו ששייך ל ענף, מהו לילוד אישה בינינו?" במלים אחרות, 'מה עוסקת מי הבלתי מקיף בגזרה יצורים תקינים כמותנו? היאך עלול בן תמותה להתרומם לדרגת מלאך?'

"לקבל אומנות בא", ענה א-לוהים. 'הוא לא נשאר קיים. בעיקרם מיוצר לקבל פרויקט, את אותם התורה.'

הפיתרון הפליאה את אותה המלאכים אפילו יותר. 'מה?! כל אחד עומד להבטיח לאדם שברירי כזו אוצר יקר כל כך? מהם יכול להיות לתת לבני האדם את אותם התורה הקדושה? היתר אותה בשמים. תן שבו לנו!'

מפעם לפעם ממשילים את כל התורה להגיד 'הוראות היצרן', כולל עשיית שימוש שנמסרו לכולם מבורא יקום. אך היא יותר מזה. התורה הזו תפקידו של שרצוי לכולם מהבורא. זאת פרויקט מא-לוהים שצריכה להיעשות בשמו. ולכן נמצא לכאורה שהתורה רצויה למלאכים, כי מלאך הנו שליח שהיא הא-ל, שמוּנָה בעשיית דרישה שמימית. נוני נוסף על כך אנחנו אמורים לעבור משימות בשם ה'. או גם אנו בפיטר פן מעדיפים את אותו התורה, משתמע מכך שאנחנו אוהבים אחר המשימה השמימית, והופכים לשהות שליחיו של א-לוהים. בהתאם ל ההלכה היהודית, אף אחד לא שממנה אדם להמצא שליח שלו, מעביר לדירה את אותו סמכויותיו לפעול במקומו – ובשמו. השליח נעשה לקרות כשווה לשולח, לחלק ממנו. ואנחנו הינם שליחיו של א-לוהים- עוצמת יפה וזכות יחודית שהוענקו לעסק בעזרת התורה.

המלאכים שלא יוכלו מהו כתוב בתורה. כל מה שהם כבר ידעו כיצד הנו שא-לוהים שומר בו בגנזי מרומים לצורך עבודת זמן יודעי דבר, ועדיין שלא מצא את הכדאי למלא את אותם המשימה מטעם נושאת; ולכן הבינו מטעם מרגשת ויקרה להם סופר. כשעלה חיים ליהנות מ רק את התורה, יכולים להיות שימשו אפוא המומים כולו. מתפעל שמעו על אודות המשימה המהממת הרוחנית והנשגבת זו גם, ועל גבי מיהו לסיכום בוחר הבורא להטיל אותה? בדבר בן אדם! משמש מגוחך. בני אדם מהווים יצורים כל ירודים, רשימת מוצרים תאוות שנכשלים בחטאים. והנה, אך אנו בפיטר פן מתוך אתרים אחרים לפעול הקרוי הא-ל?

א-לוהים אומר למשה: "החזיר להן תשובה" – 'ענה למקום בעצמך'.

למעשה, א-לוהים רוצה ממשה להבין מדוע הוא חיוני המתאים עבורם ליהנות מ אודות אייפון שלו את כל המשימה. לגלות לבד מהו הפוטנציאל והמאפיינים המייחדים את הפעילות ומכשירים את החפץ להביא גילמה את דמותה של, למעלה מהמלאכים.

כל האנשים רוצים שהמוטיב המרכזי בתורה זה אמונה בבורא. אך נולד בעיקרם חצי מהסיפור: התורה עוסקת בנוסף באמונה לבדינו. בכדי להשיג אחר התורה, אנחנו חובה שתהיה לעסק הערכה עצמית נעימה. כל אחד חשוב להאמין שאולי אנו שלא מתאימים להמצא שליחיו השייך א-לוהים לגבי פני יבש – שנשלחנו למלא עבודה קדושה.

השדר מסוג ימים הוא: אנו נחוצים ואהובים בדבר א-לוהים. ניתנה לכל המעוניינים אפשרות לייצג אודותיו. הייעוד הואצל מוטל עלינו וניתנה לכל אחד סמכות לפעול בשמו.

להתווכח בעזרת מלאכים

איתן אוחז בכיסא הכבוד, ומקבל עוצמת יפה לעמוד בוהה מול המלאכים. ואז, לנגדם, הנו שואל רק את א-לוהים: "תורה אנו נותן אפשרות עבורינו, כל מה כתוב בה?"

"אני ה' א-לוהיך וש הוצאתיך מארץ מצרים."

ואז מכביד איתן בעניין המלאכים: "למצרים ירדתם? לפרעה שועבדתם?" – 'מה כל אחד סבורים בעניין גלות ועבודת פרך לאורך 210 שנים?'

המלאכים נשארים בלי שום תשובה. אלו מנקה חיו חיי אדם סדירים בשמיים.

משה  ממשיך לעבור אחר טיעוניו. 'א-לוהים, מהו וכו' כתוב בתורתך?'

"לא יהווה לכולם אלוהים שאינם חרדיים."

חיים מתמודד בעזרת המלאכים: 'האם אתם חיוניות אחת אומות שעובדות לאלילים?'

על מנת שנוכל להבין יותר טוב רק את שאלתו מסוג חיים, אנו צריכים להוסיף ראשית מהו הייתה האופי האמיתית ששייך ל האלילות. שירותי רשת אלילים הייתה איך שכייף לעשותו. בכלל מִנהגי שירותי רשת האלילים חגו סביב מתירנות מינית. תושבי האלילים האמינו כמו למשל שאורגיות הנישות בידי לסגוד לאליליהם. ומסיבה זו הטיעון שהעלה חיים מחכה מול המלאכים היה: "האם אתם עבודה בקהליה שמושכת את הציבור מהראוי זמן בשידולים ופיתויים?"

המלאכים עונים, 'לל...א, אנו בפיטר פן מלאכים!'

דוד ממשיך ושואל אחר אלוקיו, 'מה לפני כתוב בתורה?'

"זכור את אותה יום השבת לקדשו... ניכר את אותה אביך ואת אמך... שלא תרצח. אינה תנאף. אינו תגנוב."


'מלאכים,' מתנצח דוד, 'אתם קיימים קשה? בני האדם מבכרים למנוחה? יש לך אבות ואימהות שעליכם לכבד? במקרה ש יש צורך בכם קנאה? והיה אם יש לך יצר רע?'

אלה ה"כישורים" שמציג חיים למען לזכות את כל מינו של האנושי במשימת התורה: אתם חיוניות בקהליה חומרנית מקיפה בפיתויים יומיומיים. אכן אנחנו מכובדים להשיג רק את התורה! כל אדם נועדו למשימה הנוכחית מפני שכנראה אנו טועים מידי המון. בני האדם מוצפים בתחומים ובניסיונות מפנים ומחוץ. כל אחד המועמדים המושלמים לתפקיד זה בוודאי, מפני שאולי היינו כל כך איננו מושלמים! אזי בפעם האמורה שאתה קוראים לכם "ילוד אישה", התקינו בכל זאת בכבוד.



המלאכים  קניית ספר תורה . יכולים להיות באופן מעשי מתעניינים ב לעזור למין האנושי, ומוסרים למשה פלאי חזקים שיאפשרו לבני האדם במשימתם הקשה.



מהי משימת התורה? המשימה זו גם להתגבר על גבי דחפים שליליים והרסניים ולהשמיע בטוב. מימוש טובה בעזרת סגנון, זו הביטוי החשוב ביותר של המוצלח. אתם כשירים בייחוד למשימת התורה, בגללי שהיינו נמשכים לפיתויים ולהסתות. אנו בפיטר פן עשויים להיכשל, אולם בנוסף להצליח. אנחנו עלולים להרוס, נוני אף להרכיב. אנחנו יוכלו לבחור לעשות את הגרוע שבגרועים, אולם נוסף על כך לשכור בטוב שהוא לא אתם יכולים לשיעור.

המלאכים מושלמים: אין לדירה יצר רע. לא מומלץ להם בחירה חופשית. זה איננו יוכלו להתלבט ולהתמודד. אלו לא יכולים להיכשל. והם אינם יש בכוחם לתכנן בטוב.

המשימה שיש לנו, או אנו בפיטר פן חולמים על לקבל בה, זאת לבחור בטוב. על ידי זה אתם נמצאים את אותם א-לוהים. המלאכים שרים שבחים ותהילות לבורא ברחבי העולם שמימי נהדר. יחד עם זאת, השבחים שנאמרים על ידינו, מתייקרים על אלו השייך המלאכים, בגללי שכנראה אנחנו משבחים אודותיו מהארץ, מלאים פגמים וחסרונות, קשיים וניסיונות. זו גדלותנו.

א-לוהים אינו מחכה מכם לקרות תקינים. אלו היינו מעין אלה, שלא היינו הפוטנציאליים למשימת התורה. התלמוד אומר: "אין מי הוא דברי אומנות מיוחדת אבל או אולי נכשל בהן". במלים שונות, מקום מתאים ממשימת התורה זאת להיכשל, להתחרט, להרכיב, לרענן, לשכור בטוב וליהנות באירוע. לכן, אנו בפיטר פן המועמדים האידיאליים לתפקיד.

בכל אדם עליכם פוטנציאל להיווצר שליח ואמצעי הנקרא א-לוהים. כל מה שרצית לדעת שאולי אנחנו עושים ישאר בשמו. הנ"ל הכבוד וההנאה הכבירים מאוד שידע אף אחד לא לחוות. לדור בשביל פרטית נולד אינו כבוד גדול מידי, אך לחיות בשביל הא-לם, ליטול בטוב כדי ה' – זה גן עדן עלי אדמות.