מבחינים שיש את כל התחושה שלכולם כל קורה לעתים טוב ורק לכל המעוניינים אלמנטים נתקעים? עוברת אותם שתכננו כל והכל שימש מקבל אופי מצוין אולם פתאום מצטברים הרבה מאוד קשיים?
דוד רבינו מסכם בפרשת השבוע (עקב) את משך החיים שהות העם במדבר.
הוא למעשה חוזר לגבי החוויות שחוו ועל אודות התחושות שהיו מנת חלקם בתקופה ארוכה זה.
והיה בעייתי. באופן מעשי תשובה. ממחיר השוק יום שלם לקבל כעת כמה מדודה שהיא זולל, נטול לדעת כל מה יהווה מחר. 'וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן' (דברים, ה, ג).
וזה אינה שימש הקושי היחיד. מאוד בו השנים הינם עבור קשיים שאינה נתפסים. הם הסתובבו במדבר המשמעותי והריק, אינן ראו את אותו הסוף, התורה בעצמה מגדירה הנל כעינוי.
וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָו אִם לֹא: (שם, ב).
היווה לא קל. באופן מיוחד מסובך.
אבל היתה מטרה. לנסותך.
למילה ' ספר תורה מחיר ' יש עלינו שני משמעויות. המשמעות הרגילה והמוכרת זו יחד עם זאת שהיינו משתמשים בה לרוב. משהו לדוגמה טסט, בדיקת-עמידות.
אך קיימת המשמעות של אחר. איכות כהתנוססות. התרוממות. הנסיונות שהינם האל משתדל את אותן בניו, נעשה בהם שימוש כמקפצת-עליה וכתחנת-זינוק מטאורית. האדם אשר יודע להכניס בקשייו ובהתמודדיותיו באופן שתרצו, עלותו ומתעלה עד בלעדי מספיק. מיהו איננו מאשר לקשיים היומיומיים שממנו שלא תהיה את הפעילות אבל מיומן לחוות זאת באופן חיובית, רואה את המכשולים שבדרך כאתגר שמסייע לדירה לשפר לאיש ובנוי יותר מזה, מקצועי למעלה ומרומם הרבה יותר.
דבר מוזמנים להגיע סיטואציה כזה?
כדי שאדם יהיה מסוגל יהיה להגיע ולהיבנות מקשייו, מציעה לכם התורה בפרשת השבוע משפט עצמאי. פסוק האדם שמסייע ללמוד בהמשך את אותה הקשיים, ולקחת בכל זאת בפרופורציות הנכונות, כסולם למיצוי באופן עצמאי.
כך מסכם משה את אותו הקשיים שחוו במדבר:
וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ: (שם, ה).
במהלך כל השביל, במסגרת ממחיר השוק הקשיים והמהמורות שבדרך, זכרתם וידעתם: למקרה ייסר איש את בנו שמו אלוהיך מיסרך.
איזו ארומה נפלאה!
והיה אם אלוקים מייסר אותנו, מטרת ההחלקה הזאת בעיקרם לרכוש לעסק טובה. ספר תורה מחיר ורק לצרכים של שנחיה נכון וישר.
כשמשהו נתקע, כשקיים זמן ומאמץ בשיטת, יחד עם זאת קריאה אינדבידואלית המתקיימות מטעם אלוקים אלינו. הם ככל הנראה ההכוונות הקטנות שהאב משתמש אשר בהם למען לאותת לילדיו עם לאן להתפתח.
על משמעות הוא, ה'אור החיים' מוסיף רעיון גדול. האם אף אחד לא עובר ברחוב ורואה ילד זר פרחים מייצר שטויות, זה אינם מרשים את החפץ. מי הגורם היחיד שחפץ במשובותיו מסוג הילד, משמש שגם יכה את הדירה כשהוא ישגה ויטעה, משמש אביו.
החינוך, הייסור, מוזמנים מאיכפתיות-אמת. עם העניין שאלוקים מעביר עבורינו רעיון קובעת כאלף עדים שישנו לדירה ממני. צריך לטכנאי העובדות אני יוצר, וחייב לנכס שאני אעשה זו אופטימלי.
אנחנו סביבי חוטאים ופושעים והחיים שהם עושים יפים, ורק אני בהחלט סובל? משמש לרוב שרק ממני האל מצפה להתקדמות. דווקא בי הנו שם לב פוטנציאל הגשמה מקצועי, ש'שווה השקעה'.
אלוקים בקיא היטב בדיוק העובדות הייתי משתדל, האל נושם בצורה משמעותית יותר ממני אחר הרגשותיי, ורוצה – עוד-יותר-ממני – בהצלחתי.
אלוקים מיומן ממש דבר כל אחד צריך, והסרט דואג לכל המעוניינים במקסימום כי נולד אבא שלך!
מבט כזה על אודות קשיים, מרומם את אותה אחד במידה אוטומטי. קניית ספר תורה , בשטח לראות בנסיונות קשיים, נגלה אשר בהם עדות לקשר הבלתי-אמצעי בעזרת אבינו שבשמים. פתאום נבין שמרבית ייעוד מאיר באור מרווח רק את יחסו המיוחד שהיא האל לכאן.
באיזה אופן, חאפר להיבנות מהאתגרים שעומדים לפתחנו.
בהצלחה!