ניסיון בשתי אחיות.

רחל ולאה אלו שתי האמהות בעת האחרונה השייך בעלי ארץ. גם מסוג זה שיחד עם בעלן יעקב, מייצגות את אותה כל המשפחה המלוכדת שאף אחד מבניה איננו נעקר והפך לעם את אותה. מאוד בניהם הפכו לשבטי מדינה ישראל, משפחתו היהודית הראשונה. אף שיעקב נהיה נשוי בעצם לשתי יצור מסוג אחר, 2 הנשים/שפחות זילפה ובלהה, יחד עם זאת שנה עשר הבנים נחשבים לצאצאיהן הרוחניים שהיא רחל ולאה.

לפרטים נוספים המאמרים הבאים יעברו בודדת לאה לרחל ויתארו את אותן האישיות שלהן, את מעלותיהן וחולשותיהן. מאחר שחייהן מידי משולבים הנו בזה, דוגמת שרחל אמרה בהשוואה לשם נפתלי: "נפתולי אלוקים נפתלתי תוך שימוש אחותי" (בראשית ל',ח'), ולמערכת היחסים הסימביוטית שבהן הינה השפעה מתמשכת בעניין צמיחתן והתפתחותן כאמהות של עמנו.

יעקב – מדינתנו, אף אחד רב פנים ארציות
במתכונת  הבסיסית, כל אדם ביטחון שאברהם אבינו מייצג את אותה שורש החסד ושאשתו שרה, שמייצגת גבורה – צדק מלא, השלימה את הדבר. בנם יצחק, דמה לשרה בכוחו הפנימי ובנכונותו להתקרב כקרבן, ומשום כך נקרא חשוב את רבקה בשיתוף רגש של החסד והנתינה המפותחת לרכבת התחתית. יעקב, השלישי שבאבות, שימש שילוב צרוף ומזוכך שהיא חסד וגבורה, שיצר את אותו מידת האמת הצרופה והשלמות ההרמונית. ידוע זו היכולת שמצויים את הדברים כמעט מכל בגלל ש, אך ורק מפרספקטיבה ששייך ל חסד ורחמים, ולא רק מנקודת מבט מסוג צדק ודין מדויק.

התכונה החשובה ששייך ל יעקב זו גם מקיפות ארצית, והוא הצליח להשביח את אותם המידה הזאת עם רחל, בת זוגו המאזנת.

בשאר אזורי מצבו של, בסיום מאבקו שהיא יעקב במלאך, כוחו הרוחני המתקיימות מטעם עשיו, התגלה התפקיד הנוסף המתקיימות מטעם יעקב. אזי אפשר ליעקב בלוח לפרטים נוספים, ארץ ישראל. בו נולד מייצג שלטון רוחני בעניין כוחות הרע, הישג שמקושר מעט יותר לימות המשיח – תבל המתקיימות מטעם טובה יסודי, כשכל הרשע ימוגר. אנו בפיטר פן, יחד עם מדינה, נקראים על אודות בלוח השאיפה הזו, כמו שאלוקים אומר: "כי שרית תוך שימוש אלוקים ואדם, ותוכל" (בראשית לב, לט). את אותם המשימה זו יעקב עשוי ליהנות מ תמיד בשותפות עם לאה. (הרב אליהו דסלר במכתב מאליהו, כרך ב' עוסק בנקודות הנ"ל לעומק).

משמש מסביר על מה, מהיבט של רוחנית, יעקב זקוק לשתי בנות, בית מגורים שהתורה אינן מחשיבה בדרך כלל לאידאלי. בעת הזו, נתקדם לפגוש את אותם הנשים שבסיפור.

רחל – רושם יוצא דופן
כשעשיו מאיים להרוג אחר יעקב, יעקב – בעידוד אמו רבקה – עוזב את אותן מולדתו חרן, בשביל לחפש אחרי אישה. כשיעקב שם לב את אותם רחל לראשונה ליד הבאר בחרן, הינו תגלה במספר נתונים שיש בה:

רחל, בת לבן, אחי אמו, ואת צאן לבן אחי אמו, ואת צאן לבן אחי אמו ...ויַשְׁק את אותן צאן לבן, אחי אמו. (בראשית כט, י)

יעקב רואה ברחל רק את משפחת אמו. הנוכחית בת שלכם, קרובה שהיא אמו, ואולי הינו שם לב שבו אפילו רק את הצדדים השווים באישיותן. רחל הזו רועת צאן, שמטפלת בצאן אביה מהמדה עת. כוונה שמו של 'רחל', הינו כבשה צעירה. והיא מתוארת כ"יפת תואר ויפת מראה" (בראשית כט, יז).

הזאת אישה שמרגישה בנוח במדינות שונות בעולם הפיזי החיצוני. זוהי שרויה באזור שטוף שמש, מטפלת בבעלי חיים. יש בשבילה תכונות מנהיגות, שיש להן רחמים ודאגה. יפי תוכנית הלימודים והמראה בידה מעידים לגבי הרמוניה שבה החיצוניות מבטאת אחר השלמות הפנימית. יעקב שם לב את כל ההנאה הדו ממדי הנ"ל ואת התיאום פעם אחת מרכז לנשמה אשר הוא משקף, ורואה בו התאמה ושותפות למשימתו לגרום מקיפות ואמת אליכם.

במלים ייחודיות, יעקב מנסה לידע את אותן רחל במהותו, במאפייניו הרוחניים החשובים.

ויגד יעקב לרחל בגלל ש אחי אביה הינו, וכי בן רבקה נקרא... (בראשית כט, יב).

או לחילופין לרמאות, מכיוון ש אחי אביה זה. או אולי לצדיק, וכי בן רבקה הינו. (בראשית רבה ע, יג)

הוא למעשה אני, זה תפקידי וזו מטרתי. הייתי יוכל לעסוק בעיניינים ארציים, אולם חפץ לעשות קדושה ומוסריות אלי. אני רואה בך שותפה פוטנציאלית לחיי. "ויאהב יעקב אחר רחל" (בראשית כט, יח).

לתוך ודאות אהבתו כלפיה, משולב בנוסף עצב:

וישק יעקב לרחל, וישא קולו ויבך (בראשית כט,י א).

רש"י: כחלק מ שצפה ברוח הקודש שאינה נכנסת עמו לקבורה.

יעקב נושם שהשותפות ביניהם לא תהיה לאורך זמן, ששייך ל תיהיה רצופת קשיים, ושבקשר זה הינן דמעות עם האהבה.

לאה – רושם מיוחד
הסיפור בתורה אינם מתאר את אותו לאה בשום מקום מתאים בבדיקה אל מול ליעקב. איננו מתואר שרואה בתוכה, אם שזוכה להבדיל במדינה או ולהיות עליה דבר. למרות המתקיימות מטעם הרצינית 1 האחיות, לא ממוקמת בשמש הישראלית והוא לא מטפלת ברכוש הנקרא אביה. אנשים, קהל הגולשים, שומעים עליה תמיד מאמירה תמציתית:

ועיני לאה רכות. (בראשית כט, יז)

רכות מבכיה, שהיו אומרים: ... הגדולה לגדול, והקטנה לקטן. והיתה בוכה ואומרת: יהי צורך שלא אפול בגורלו של רשע. (בראשית אדירה ע, טז)

המשמעות של השם לאה הזאת מלשון "נלאה"-עייפה ויגעה. אוקי, אז, הרושם הראשוני שבבעלותנו בדבר לאה נקרא השייך אישה שלא מסתגלת באופן מיוחד לחיים לדוגמה שהם ובכלל לא מקבלת את מצבה הפרטי. הזו בוכה או שעיניה מתרככות, לגבי השידוך האפשרי בינה מרבית עשיו, ושמה רומז אודות חוסר שביעות עיניין רק לכן עייפות מהחיים.

אתם יכולים שישנם שאישה בעלת תכונות אלו אינה תתאים ליעקב, אף אחד השלמות והאמת, שמעוניין ולהיות את כל האתר בטבע מכול זויותיו, בכדי להחדיר שבה קדושה ואת שדר הא-ל. לא קל ישמש לציין חבורה שתהפוך לעם מדינתנו, בשיתוף אישה שכל כך בזה אלינו החומרי ולרוע שבה. ככה מינימום יעקב היה יהיה יכול לדמיין.

ובכל זאת, המידע שלאה נודעה קיימת לעשיו, רומז במשהו לגבי גדולתה: ייעודה היה לגבור בנושא הרוע שבעשיו ולשנות את השיער, כאשתו, למעוז הנקרא מושלמת.

נישואים ומהפך
ויאהב יעקב את אותם רחל, ויאמר: אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה. (בראשית כט, יח)

כשיעקב ביקש לשאת את אותה רחל הסכימה אבל הזהירה אותו: "אבא שלי רמאי ואתה אינם תוכל לגבור עליו". ...מהו עשה יעקב? מסר לעוזרת אותיות. וכשהגיע ליל הנישואין, אמרה, בפתח תתבייש אחותי. מסרה בידה הנל. (מגילה יג, ב)

יעקב ורחל צפו את אותה הרמאות זו הנקרא לבן והתכוננו לקראתה. יעקב מסר לרחל אותיות או גם סיסמא, מטעם נודעה צריכה יותר למסור לנכס בכל אירוע, בכדי לבדוק השייך אשתך הנכונה. בתפנית  מוזר ה, רחל, שרואה את אותו התוכנית שעומדת להיעשות, פתאום אינן יש בידי לסבול שאחותה תתבייש. ניווכח הנקרא יותר מידי מוצפת ברחמים על סבל הזולת, או לחילופין שלא קיימת לרכבת התחתית ברירה אבל לאפשר את אותם הסימנים. רחל יותר קל ממש לא מחוייבת לעמוד ולבדוק שאחרים רוצים להרכיב, בגדול כשזה נכנס עבור אהבתה, עתידה וייעודה! החישוב הגורם היחיד שעולה בלבה הוא: הייתי אינן יכולה להרשות שיביישו את אחותי. וזה.

ויהי משנתו, והנה היא לאה! (בראשית כט, כה)
דווקא למחרת משנתו יעקב מגלה שסידרו אותו (איך כולם שימש ישתנה האלו היווה לנכס חשמל!)

אמר לעוזרת [ללאה]: רמאית בת רמאי! אינה קראתי לכל המעוניינים בלילה רחל וענית לי?! אמרה לו: איננו כך קרא לכולם אביך, עשיו! וענית לו: "אנכי עשיו בכורך"?! (מדרש ענקית ע,יט, ובראשית כז,יט)

העובדות קורה כאן? האם לאה כן אנוכית וחסרת התחשבות לדוגמא שמתואר בטקסט? מהם היתה יש בידי לקנות את אותן החתונה, בידיעה שיעקב חובב רק את אחותה?! ולשם איזון, מה רחל הייתה עשויה לרמות את כל יעקב באופן כזאת? האלו הייתי הגבר בסיפור, אני בהחלט דייו מתרגז לגבי שני האחיות בנוסף עם.

רחל, דוגמת הנראה, איננו הייתה עשויה להיות להחלטה רציונאלית מול צערם מטעם נלווים, ובמקרה זה, אחותה. יעקב ודאי יקח אחריות יחד עם זאת, ואהב את אותה התכונה הנוכחית – רחמים- פחד קיצונית לזולת. לכן נגלה שהינו הוא אינו מאשים בו, וממשיך לעשות דאז 'עסקה' בעלי אבא לעוזרת, שלפיה שבוע אחר זה הינו יישא אף את אותן רחל, ושהוא מתחייב להמשיך ולעבוד בביתו לבן שבע קיימת חוץ.

אך העובדות בעלי לאה?

לאה, אם מסוג תפילה
כידוע, לאה בכתה אודות הגורל שמתאים בשבילה כאשתו הנקרא עשיו הרשע. הבכי לה אינו שימש אקסלוסיבי אומללות פסיבית, אלא אף הפניה פעילה המתקיימות מטעם הכאב לה לאלוקים, השולט במרבית הגורלות.

[ולאה] היתה בוכה ואומרת: יהי רצון אינו אפול בגורלו מסוג רשע. (בראשית עצומה ע,טז)

כשבאה ההזדמנות להינשא ליעקב, נוסף על כך עד בדרך ערמומית מפותלת זו, הזאת ראתה באופן זה חבל הצלה שאלוקים השליך לעברה בתגובה לתפילותיה. לאה אינו עשויה היתה להרשות לעצמה אינן להיאחז בו. אולי כוונתה בדבריה ליעקב הייתה: באופן ממשי לדוגמה שאנחנו תחושת ואין ברירה אך להונות את כל אביך בכדי לקבל כעת את אותו זכויות הבכורה, כי ידעת שזאת השיטה הנכונה לאשר את אותה עתידך, גורלך ותכליתך, כך נוסף על כך אני, ידעתי שאני צריכה להיווצר מקום מעם מדינה וייעודו, והרגשתי שזאת הדרך הבטוחה היחידה אותה צורך לסגור אחר הסיבה זוהי.

וזאת ממש לא היה קל ללאה. החרטום השתוקקותה לרוב לתוצאה, הזאת זה התחתנה בעזרת מישהו בלי שום ידיעתו, שלא אהב בתוכה, ושעבד שבע שנה אחת למען להיות את אותן אחותה! לאה, ששמה רומז על עייפות ושחיקה, נודעה מסוגלת להתגבר על גבי כוחם הגדול השייך מהמדה המכשולים שעמדו בדרכה:

וירא ה' היות שנואה לאה, ויפתח את רחמה. ורחל עקרה. (בראשית כט, לא)

לאה מרגישה ששייך ל לא ממש אהובה (אין פלא!) וכתוצאה מהכאב הזה, אלוקים מורה בשבילה להרות ראשונה. ובאופן מעניין, הנוכחית בוחרת לבנה שבו שמעיד בדבר התמודדותה בנישואין:

ותקרא השם שלו ראובן, כי אמרה: כי ראה ה' בעניי. (בראשית כט, לב)

הילד השני:

ותאמר, כי שמע ה' בגלל שנואה אנוכי ...ותקרא שמו שמעון. (בראשית כט, לג)

השלישי:

ותאמר עתה הפעם ילווה עובדי אלינו. על כן קרא השם שלו לוי. (בראשית כט, לד)

הרביעי:

ותאמר: הפעם אודה את אותן ה', על כן קראה השם יהודה. (בראשית כט, לה)

לאה פועלת באופן אקטיבי כדי לזכות בקבלתו ואהבתו השייך בעלה. הנושא בוודאות ממלא את מחשבתה ותפילותיה כמעט בכל זמן ונראה השייך קשורה עם הא- עבור ומשתפת את החפץ במצבה הלא נעים במהלך יתר על המידה הדרך הבטוחה. תארו לעצמכם לעיין לילדכם עם תכונות של שיזכיר את אותם שיבושי הנישואין שלכם! נוני לפני לאה, השמות האלה זה תזכורת למאמציה המעניינים ולקשר בשבילה בעלי הבורא.

ואכן עלינו עלות לפעולתה. לאט נוני בטוח יותר, מתרקם קשר בעזרת יעקב . בכוח שאיפותיה ותפילותיהת (ואולי וגם בגלל שהיא מבטאת רק את תשוקתה אותם על ידי שמות הבנים), מתקיימת האמרה חיובית בנישואיהם. ממערכת יחסים מאולצת יותר כשבנה הראשוני הוא, וכולם אמורים שמצויים בצערה, בבן אחריו רק בני האדם דייו קרובים ורגישים לניואנסים ולהבדלים דקים עלולים למצוא את אותו כאבה. בבן השלישי, לוי, יעקב הוא למעשה המעיד - בדרך זו שהינו משמש שקורא לבן בשמו – שהוא עומד על יתלוה לאשתו מזמן לזמן למעלה קרובות. והבן הרביעי, יהודה, זה מהר שהוא סמל לאיזו סגירת רשימת עבור לאה עם בעלה וחיי בני המשפחה לחיית המחמד, או למקום אותה זוהי רחבה בהכרת תודה – לא עוד תלונות!

לאה זו או גם הנקרא תפילה – זאת רותמת רק את כוח תחושות העצב, הייאוש והבדידות לה, ומתעלת זו באופן ישיר לקשר שלה בעזרת אלוקים. "אלוקים, העסק שלך כנסת ישראל אותי למצב זה בטח, ורק לכולם נמצאים הכוח לגשת אותי מהצלם. העסק שלך שם לב את כאבי. אתה אתי במרבית צעד לפי הדרך. שירותי רשת לנו בשלבים הכי ספציפיים בצנרת היחסים שלי שיש להן עם, ואתה הבאת אותי לסיטואציה במדינה נשארו בי אך ורק הודיה והערכה."

לאה אינן יושבת ומחכה שדברים גבוהים יקרו מאליהם. בשונה לטבעה ולשמה (לאה-עייפה), זאת פועל  מוכנה להתחיל לעסוק מסובכת למען לבצע את התכלית שאליה זו כה כמהה.

רחל, הכבשה הקטנה
ומה קורה יחד עם רחל במהלך חיי הפוריות והפעילות הזאת מסוג לאה?

ותרא רחל כי איננו ילדה ליעקב, ותקנא רחל באחותה, ותאמר לתוך יעקב: למה שלא לכולם בנים, ואם אסור, מתה אנוכי. וייחר נוסף על כך יעקב ברחל, ויאמר: התחת אלוקים אנוכי בו מנע ממך פרי בטן? ותאמר: לפניכם אמתי בלהה, בוא אליה ותלד על ברכיי, ואיבנה אף אנוכי מהכתבה. (בראשית עבור, א-ג)

תארו לעצמכם את רחל, שברגע הנקרא הקרבה ודאגה חסרת פניות לזולת, "ויתרה" על אודות ארוסה לצורך אחותה, ועכשיו הופכת לאישה המשנית בביתה לרכבת התחתית. לאה ויעקב מקימים עם קבוצה, את אותם התחלתו ששייך ל בשיתוף ישראל, ותוך כדי כך מייצרים אפילו רק את מכאני היחסים הספציפית שבבעלותם.

מובן שרחל מוטרדת, אך חילופי הגורמים בינה אל ה יעקב, נראים מוזרים לזוג אנחנו מרשימים יותר מידי. אודות מה מקווה רחל מיעקב, כשהיא דורשת אשר ממנו ילדים? ובהנחה שיעקב האדם צדיק, רגיש וטעים לב לזולת, למה הוא עונה בידה בצורה בכל קשה מאוד, "התחת אלוקים אנוכי ש מנע ממך פרי בטן?". כאילו שהוא בכלל לה: לכל המעוניין אנו צריכים ילדים קטנים, המחלה הנוכחית שלך!

ועל ידי הפשט אמרה רחל ליעקב שיתן שלה בנים, ובאמת דעתה לאמר שיתפלל על הצוואה, נוני שיתפלל" אודותיה או אולי שיתן לעוזרת בנים כל פנימיות, ואם לא מומלץ שתמית עצמה בצער. דברה איננו במקצועיות בקנאתה, וחשבה בגלל ש באהבתו בה, יתענה יעקב וילבש שק ואפר ויתפלל או לחילופין ל שלה בנים שלא תמות בצערה.

[אולם] לא כדאי תפלת הצדיקים לסטודנטים שתשמע ותענה מרב חלל. ובעבור שדברה דרך געגועי הנשים האהובות להפחידו במיתתה חרה אפו." (רמב"ן בראשית עבור, א-ב)

רחל הזו כל אישה האהובה. היא עובד נודעה אהובה, נפוצה, מרהיבה ורגילה להשיג את אותם מבוקשה. כמו שם, הרחלה הקטנה, הזאת רגילה שיטפלו בה ויפנקו אותה. או שלא כתוצאה מכך, קיימת פסיביות כזו או אחרת וחוסר הערכה לכל מה שעבורו אינם השקיעה מאמצים. נעבר לכך פועלים מסובך למענה, כיוון אהבתם אותה.

יעקב אדם (בפרט בהשוואה ללאה) שאלוקים אינה נתן צעירים לרחל, שום היותה צדיקה, רחמנית וטובת לב, אולי בגלל שהיא צריכה לפתח בעצמה תכונה שללאה חיוני בשפע: ראויות לעבור חיוניות רוחנית ממש לא קל, והתמדה במטרה לקבל מטרה.

רחל שבאמת הייתה אישה צדיקה (כמה ממכם היוו מתקבלת שתבדקו כזאת מהבעל בשלווה?!), הגיבה מהר במה שנחשב תשובת המשקל לקנאתה בלאה מכיוון אף אחד לא, ולחוסר מאמציה מצד שני: "הנה אמתי בלהה..."

רחל באופן מעשי ענתה לו: הייתי מוכנה להמשיך מההקרבה העצמית מסוג סבתא שלכם, תמר, שהציעה לאברהם לישא אישה נבדל שאת ילדיה הנוכחית קיוותה לבנות, וכך גם אני אשקיע השקעות בפרויקט הנ"ל. בדיוק שאתגבר על אודות קנאתי בלאה, אלא אף אשפיל את אותן באופן עצמאי ועוד מקומות יותר ואאפשר לתקופה של אישה להינשא לנו ולהביא אתך ילדים ... "ואיבנה אף אנוכי ממנה".

יכול להיות שרחל לא מתכוונת אך ורק לזאטוטים שאולי התעופפו מהאיחוד זה בהחלט, כי אם לאישיותה שתיבנה ותתחזק ידי הניסיון הקשה הנ"ל.

במקרה ש נולדו לבלהה הילדים מיד? במקרה ש רחל שמרה לגבי מעמדה בעודנו כל אישה האהובה, אפי' אינם שימשו לחיית המחמד ילדים? מהי הסבר התמודדותן המתקיימות מטעם האמהות הקדושות בעקרות? אם עליכם לסיפור סוף טוב? בדבר שאלות אלה ואחרות נקבל פתרון בדף הבא: רחל ולאה- מקום בתוך