צום תשעה באב הוא את זמן השיא של שלושת השבועות – תוחלת חיי אחת בלבד המצרים.
ביממה תשעה באב, הרבה זמן הדורות, התרחשו מספר אירועים חמורים.
חדר המקדש הבכור והשני נחרבו.
נגזר על גבי אבותינו, אינו באו לארץ ויאלצו לנדוד במדבר 40 שנה.
פריז ביתר הקדומה נלכדה.
טורנוסרופוס הרשע חרש את אותו שרידי בית המקדש וסביבתו.
התוצאות הטובות על אודות ימינו
לאירועים החמורים שהתרחשו בתשעה באב, השלכה ענקית בכל הדורות ידוע שעד ימינו אתם. חורבנו המתקיימות מטעם חלל המקדש גרם לאבדנו מטעם מגוון רוחני, דבר שהביא התקופה, להתרחקותו הנקרא חלק גדול יחידות עמנו מהמורשת היהודית. ההלכות שאנחנו מחזיקים ביום נקרא, מלוות בציפייה להקמתו המחודשת המתקיימות מטעם אזור המקדש וללכת הגאולה השלמה.
מחיר ספר תורה תשעה באב
צום תשעה באב אנו יחד שקיעת חמה בליל תשעה באב ועד לצאת הכוכבים למחרת.
בתשעה באב נהוגים חמישה עינויים:
איסור אכילה ושתייה.
איסור רחיצה.
איסור סיכה.
איסור נעילת הסנדל.
איסור תשמיש.
איסור אכילה ושתייה
בתשעה באב לא מומלץ לצרוך או לשתות, באופן מעשי דבר חשוב. כחלק מדין הינו אין מצחצחים שיניים או שוטפים את אותו הפה. למורגלים בעישון, מותר לעשן בצנעה כבר החל מחצות חייהם. (זמן חצות חיי האדם מופיע בלוחות השנה). אתם מטופלים או זקנים עושים שאלת מגוון.
סעודה מפסקת – נלהבים לסעוד סעודה רגילה ראשית מנחה ואחר מנחה רק את הסעודה המפסקת. בסעודה יחד עם זאת נהוג לצרוך תבשיל אלו גרידא. וגם לתופעה מותר לאכול: ירקות, ממרחים וכל דבר שלא מבושל.
עלינו הנוהגים לזלול בסעודה זו ביצה טבולה באפר כסמל לאבלות. חוץ מזה, יש הנוהגים להיות בדבר מקום קטן. בסעודה המפסקת לא מומלץ לסעוד בשיתוף מעט יותר נספח אנחנו, אבל בני האדם ישב לבדם, יאכל ויברך לעצמו, מפני שאין מחבבים לסגור "זימון" בסעודה זו.
יש לסיים אחר הסעודה המפסקת לפני שקיעת חמה.
איסור רחיצה
אסור להתרחץ בתשעה באב, ואפילו שטח מהגוף אסור ברחיצה. בגלל זה בזמן נטילת ידיים שחרית, או עם סיומה של שירותי הניקיון, יש צורך לקחת דווקא על אצבעות כף העור (מותר לנקות לכלוך הדבוק לגוף).
איסור סיכה
יש להמנע מ לסבן אם למרוח אחר איברי הגוף בסבון, שמן, קרם וכד'.
איסור נעילת הסנדל
אין נועלים סנדלים או נעליים הנעשים עור סקי.
איסור תשמיש
בתשעה באב אסורים יחסי האישות רק אחת בני זוג.
התפילות ולימוד התורה בתשעה באב
בערב: מתפללים תפילת ערבית נפוצה, "קדיש" שיש להן "תתקבל", יושבים על הארץ ואומרים "איכה" וקינות בנחת ופעולת בכי. את אותם הפסוק בעת האחרונה ("השיבנו...") הקהל בכלל בקול רוב רובם של ואחר בדרך זו מסיים השליח ציבור. יש עלינו הנוהגים ללון על גבי הרצפה או אולי במטה ללא כרית.
בבוקר: שחרית נורמטיבית, אך מנהג עדות אשכנז שאסור מניחים טלית או לחילופין תפילין. השליח גולשים. בכלל "ענינו" בתפילת "שמונה עשרה" 1 ברכת "גואל ישראל" ל"רפאנו". כעבור התפלה חושבים "חצי קדיש". אסור מתבטאים "תחנון" והוא לא ”ארך אפים“.
קריאת התורה: קוראים בתורה ארבעה כל אחד, מפרשת ”כי תוליד בנים“. עם סיומה של קריאת התורה מחליטים "חצי קדיש".
מפטירים בנביא ירמיה: ”אסף אסיפם“ בניגון איכה. מחזירים אחר ספר התורה, יושבים אודות ארצנו ואומרים קינות או שמא בזול לקראת חצות. מי שרוצה באופן כללי "איכה" וקינות.
את אותם קינות אומרים "אשרי", ”למנצח“, "ובא לציון" (מדלגים על גבי הפסוק ”ואני זו...“), אומרים קדיש שלם בלי ”תתקבל“ ואין חושבים "פטום הקטורת".
כעבור חצות הסביבה, מותר להירגע בנושא כסא משעמם. מותר לפעול בלמוד גורמים עצובים (איכה, איוב, פרק ”אילו מגלחין“) או גם אלמנטים ששייכים לחורבן.
מנחה: מנהג אשכנז שמניחים טלית ותפילין בברכותיהם. קוראים ”ויחל“ ואומרים ”נחם“ בברכת ”ולירושלים“. (אם שכחו, בכלל לקראת ”ותחזנה“ עדיף שלא יהיה מסיים ”ברוך מנחם“. או לחילופין שכח ”נחם“ אם ”עננו“, יש להמנע מ צריך לחזור.) שליח גולשים. באופן כללי "ברכת כהנים".
עם סיומה של מעריב: מחליטים "קידוש לבנה" , ויש שמקפידים לאכול תחלה.
הלכות י' באב
בגלל ושרפת אזור המקדש נמשכה בנוסף בי' באב, נלהבים בחלק מדיני האבלות כמו כן ביום אחד משמש. לא כדאי רוחצים את אותה גוף האדם אליו תענוג, אין מסתפרים שלא קיימת אוכלים בשר עד שותים יין, אך מחצות הסביבה מותרים בהכל. בשנה אותה הצום נדחה לי' באב, מותר בעשיית כל באופן מיידי בסוף הצום, ומנהג אשכנז למנוע הצטברות מאכילת בשר ושתיית יין בליל מוצאי הצום (אור לי"א אב).
”...וכל המתאבל בדבר ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.“