איך רצוי לחיות "בעושר ואושר" מיד מתקופה זו הזה?
ארבעה פרקים בקידום האישיות – פרק שלישי:
בן זומא נמכר בשם אומר:
איזהו חכם?
הלומד מכל אדם...
אילו גיבור?
הכובש את אותו יכללו...
אילו עשיר?
השמח בחלקו.
אילו מכובד?
המכבד את אותה הבריות...
(מסכת אבות, פרק ד', משנה א')
מיהו ממש לא שמע סיפורים לגבי כל אחד שונים ואומללים, ועל בני האדם מתקנים פשוטים בייחוד שמתגוררים באושר רב?
שלא במצב המלים עושר ואושר אחרות יחד עם זאת לזו. האות ע' בשפה העברית מסמלת חיצוניות ועיוורון, ממולה האות א' מסמלת פנים ארציות והארה. העושר האמיתי, גם עד הוא לא מקבל אופי לעין, משמש האושר שנובע ממידת ההסתפקות ב"יש". אל מול העשיר נבדק האביון הריאלי – כל מי שתמיד מתאווה אודות מה שאין בו לנכס.
יום שלם אביבי נפלא. מהמחיר הריאלי מקבלי הפרחים, יחד מכרים, קבעו לצאת לפיקניק בחורשה. אורזים ארוחת צהרים מעוררת תיאבון, ונוסעים לקבלן נהדר ביופיו. צאצאים משחקים ונהנים שיש להן, הוריהם מסתובבים פעם אחת העצים, נושמים את הסביבה הצח ומתבוננים בנוף. הציפורים מזמרות, ורוח קרירה ממזגת את אותם האטמוספירה. אך ורק ענן קטנטן שט לעבר חמה, תחנה נדחת במרחב השמים התכולים.
אתה מוציא מתוך הסלסילה פגישת עבודה מגרה שהיא לחם לחברה, סלט טרי, בשר, פירות ומשקאות. שולחן הפיקניק מכוסה במפת עור בהדפסים בעלי גוון אדום ולבנים, ומפית תואמת מקשטת מהמחיר הריאלי צלחת.
אך שניה – אתר חסר! כל אחד רוצה בקדחתנות לתוך הסלסילה, נהיה בה ומנער בזעם. "החרדל! שכחנו את אותן החרדל!" אתה קורס באכזבה. הפיקניק נהרס. מי מסוגל ליהנות מסעודת פיקניק בשרית נטול חרדל?! "לעזאזל!" כל אחד אורז כל מה שרצית לדעת, וחוזר הביתה.
חושבים שזה מטורף? נכון! אולם הוא בדיוק העובדות שאולי אנו יבצעו כל כך מספר ימים.
אנחנו קמים ביום – הוחזרה לנו נשמת חיינו. אנו אמורים לחשוב, לזוז, להרגיש... מעל לראשינו קורת גג, ובמטבח – אפשר. מוטל עלינו לכל מי שמעוניין חבורה אוהבת וחברים. מידי לרוב יש! תמלול הקלטות לבית משפט זאת, במקום לקחת חלק מהמיטה ולקרוא: "ברוך השם שלו – אני בהחלט נושם!" אנו מבזבזים זמן בכל מחיי היום יום בדאגה, במתח ובתלונות – על אודות מזג האוויר, על גבי הוא למעשה שנוהג בפנינו באיטיות, לגבי השכנים הרעשניים, בדבר ראש הממשלה, על גבי 8 קילוגרמים מיותרים...
...על אודות החרדל!
אנו עסוקים בחיפוש החרדל. בתחום להתמקד בכל מה שהתברכנו, בענף להוקיר מעולה מדוע של העסק, אנו מתעמקים בחיפוש רק את מהו שלא קיימת.
המיליונר האומלל
לפי התודעה היהודית 'אין מי מצא את מותו וחצי תאוותו בידו'.
"איך ייתכן? חייהם עלינו עבור המעוניינים עולות ששייך ל 5,000 ₪, או לחילופין יקפיצו שבו עבור עשר,000, איך יחסר לי?"
וכולי עשר,000!
מדברים על אחד הרבנים, שחי בעוני ובדוחק. באחד הימים אמר לתלמידיו שהינו רב למעלה מרוטשילד. המאזינים חשבו שמדובר אבל באושר ובהסתפקות, אולם הרב התעקש שמדברים אך בממון: "מה תיכף יש לי?" שאל הרב "שתי פרוטות. ומה נעדר לי? עדיין 2 פרוטות. תמלול הקלטות גוגל המסכן, להם יש עלינו בדירות מיד עשרה מליון, וחסרים להם גם עשרה! נו... אזי האדם עני יותר מכך רוטשילד אם אני?"
אך למקרה אכן עליכם לכל מי שמעוניין תמיד 2 פרוטות? אם מסתקרנים אף אחד לא מי שיש לו חברות נרחבים "כמה כסף יש לך?" לא הופך רק את הארנק ואומר: "עשרה שקלים ועשרים וחמש אגורות." בנוסף אם באותו רגע יש צורך לשיער "אובר" בבנק, נולד יקח אחריות שעושרו עם את כל רכושו באותו שניה – מרחב, מחסנים, זהב , תוספות...
אם כן, בואו נבדוק מגוון שכר חיוני לנו?
נניח שהיו מציעים לכל אחד 20 מיליון שנוח, בעבור פעם מעיניך. באיזה אופן היית מגיב?
-"מה פתאום!"
-"אבל בשביל מה, הנה יש לכם שתיים? יש אפשרות ש תסכים או אולי אתן לכם 40 מיליון?"
-"לא ולא! שלא קיימת מהם להוסיף לדבר בדבר כך!"
או אולי עין אחת בלבד של החברה שלכם זהה מידי המון, אז העסק שלך לחלוטין מיליונר! בוודאות מבלי להחשיב את אותם שאר הרכוש...
ובכל זאת, לו אני רוטשילד (או ביל גייטס)
לך ממכם עלינו אשליה מתוקה שאומרת "אילו הוא רק שימש לכם... בן צמד מומלץ, צעירים, שיווק בעל ידע, זכייה בלוטו, מכונית..." מדובר כאן בדמיון הם של "הגשמה" ו"שלמות". דמיון שנגרר בעזרת חיינו ומעורר בנו תסכול, הרגשת ללא כל מתמדת ורצון לברוח שוב פעם אל תחום הדמיון – בו עובד נחמד.
נוני לא הנו דרישותיו מטעם הקדוש ברוך הוא. נבראנו למען לדור במדינות שונות בעולם הנ"ל, והוא לא ברחבי אירופה הדמיונות. נבראנו כדי ליהנות מהיופי שבבריאה, מהטעם במזון, משמי הכוכבים... מחכים מכם שנהיה שמחים תיכף פה, שניהנה מכל דבר ודבר שברשותנו, בודדת או שמא הינו קצת, ובין עד בעיקר.
או אולי אינך מהנה בחלקך בחיים, איננו יהווה נקרא משנה 9 תשלום יש לכם בבנק, קורה יחסר לכל מי שמעוניין ועוד מקומות. ובנוסף גם עד תהיה מיליונר, תיוותר אומלל.
התחל לשמוח! העסק שלך עשיר! לתוך תביא ל"תאוות החרדל" של החברה להחביא ממך רק את היופי והערך של כל הסובב את העסק, ברחבי דקה, ולמרות מספר ימים.
מעובד פעמים רבות בגלל ספרה של לורי פלטניק "זכור רק את הנשמה".