יש עלינו עבור המעוניינים את אותם הדבר שאני צריכה, ואני יכולה את אותה איך שנחוץ עבורנו.
הייתי במיוחד זריזה שאין עבורינו גידול סרטני בשד. משמש קל מאוד איננו התקבל בנושא הדעת. אף אחד במשפחתי מעולם אינם סבל ממחלת הסרטן. במשפחה שלי היו אנו קשוחים, אלו שהוכנעו על-ידי מחלות לב קשות, ובכלל לא טיפוסים שמחלת הסרטן הינה את כל הסיכון הרחב שיש ברשותם. למעלה, מתפעל הקפדתי להשתמש דווקא בדאודורנטים שעדיין לא מכילים אלומיניום, הקפדתי ממש לא בעשיית מאכלים המכילים של סוגי לחומרים כימיים רבים, ותמיד אכלתי מספר נדיבה מאוד הנקרא ירקות כתומים, השייך כרוב, ושל דג סלומון, שרובם המכריע – על-פי עמוד שחברה שלי קיבלה מאמהּ – צמצמו רק את הסיכוי לחלות בסרטן השד.
דבר העיקרי שגרם עבור המעוניינים ללכת ולהיבדק בבדיקת הממוגרפיה – הבדיקה העיקרית שלי בארבע וחצי הזמן האחרון – היה סדרת קורס הנדל"ן ששמעתי על "ההשתדלות" שאנו מחויבים בעשיית. המרצה הסביר, שהכוח המניע הבודד במדינות שונות בעולם משמש המתקיימות מטעם א-לוהים. ממחיר השוק המצב ברחבי העולם, פועל אבל מפני שבורא ענף רוצה ככה בכל מקום השניה ורגע. עם זאת, התורה דורשת מאתנו לעבור "השתדלות סבירה" במילים אחרות, להשקיע קושי סביר. כך שא-לוהים משמש הנו המביא לך את אותן פרנסתנו, נוני אנשים דאז מחויבים לצאת מהמיטה במקומות אחרים בוקר ולבוא לתעסוקה, בגלל שזהו המאמץ הסביר של החברה. ואם לא נטרח ושאינם נשקיע את אותם המאמץ הסביר הזה, ונבחר ממש לא לצאת לעבודה, הגיוני לחשוב שא-לוהים יתנהג איתנו באופן אחיד, ויבחר לא להעניק לכם את אותן המשכורת של החברה שלנו.
בתקופה הנוכחית, אישה מעל הגיעם לגיל 50, המעוניין להשקיע "מאמץ סביר" בשביל לשמור לגבי בריאות ברמה גבוהה, יש בידי ללכת לבדיקת ממוגרפיה תקופתית, אחת לשנתיים. אני בהחלט הלכתי לבדיקה כדלקמן מייד כעבור שחגגתי את אותן עת הולדתי ה-50. אני בהחלט מזועזעת מהכאב הרב שהבדיקה מאלצת עבור המעוניינים. כעבור 2 שנים, כפי שלוח הזמנים לימד לכולם, קבעתי לעצמי בדיקת מומחים שונה. נודעה זה הפעם היחידה במערכות ששכחתי להדרש לבדיקה פיזית שקבעתי מבעוד ועד. כאשר נקרא נולד הביטחון העצמי המופרז שלי, אינן אפשרי שחשוב לי סרטן השד, או לחילופין שאולי הינו הוא הפחד המרכזי שלי מפני הכאב? ובכל זאת, כעבור כשנתיים וחצי, החלטתי להישמע לצו "ההשתדלות", ולהשקיע "מאמץ סביר". הלכתי בצייתנות לבדיקת הממוגרפיה השניה שלי.
מהווים נאתר אצלי גוש בשד.
אני בהחלט כולו אדישה. מצורפות אנו וודאיים שמרבית הגושים שהם כבר בוחרים, הם כולו שפירים. והיה לכולם ברור לחלוטין שלא קיימים עבור המעוניינים סרטן השד. הוא למעשה נוח איננו התקבל לגבי הדעת.
ד"ר כהן, במבט חמור-סבר, אמר לנו שהם כבר יצטרכו להשיג לי ביופסיה. נולד מעולם ממש לא השתמש במילים "סרטן" או "גידול", או "ממאיר".
בסיום הביופסיה, דוקטור כהן אמר לכם שכיוון שהם פועלים מידי קרוב לחזה שלי, נמכר בשם עלי לפנות דחוף לצילום רנטגן השייך חלל החזה. התחלתי לתהות למה ממחיר השוק הדחיפות זו גם. רות, האחות שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים המאשר העגום (כנראה עם עצמיות דכאונית, שיערתי לעצמי), ביקשה שאחכה באוויר ההמתנה כל עוד אלו קוראים לרופא הרנטגן. מספר זמנים את אותה באיזה אופן זאת יצאה בבהילות והורתה לכם להכנס לצילום חלל החזה.
"הם סוגרים בשעה 15:00, וכעת השעה 14:25!", הזאת אמרה בקול עפ"י רוב היסטרי. "את תצליחי להסחב אחר תל אביב בזמן? רק את תצטרכי לנהוג עד מאוד מהר!"
לעומת הייתי ממהרת לטייל רק את ירושלים, הרגשתי לדוגמא איזו עוברת-אורח מקרית, שנקלעה לסצנת מרדף ששייך ל סרטון טרדה זול. בשביל מה נודעה ממחיר השוק הדחיפות הזו? בסכום כל הלכתי לממוגרפיה נורמטיבית.
צילום הרנטגן שלי קרה פעם לא בעל עור נגוע לחלוטין. "רות עלולה להוסיף להירגע", רטנתי לעצמי בשקט.
הדיאגנוזה
עם תום שמונה עת, התקשרו לעולם ממרפאת-השד, וביקשו שאגיע בשעה 17:00 על מנת ליהנות מ רק את תוצאת הביופסיה שעברתי. במשך שבוע שקדם לזאת, שום מחאותיי המגוונות, צריכים להיות הסבירו לנו שהם כבר אליכם אינן מוסרים דיווח את אותה תוצאת הבדיקות בטלפון.
כשהגעתי שיש להן שיש להן, איתן, הבחנתי שחדר ההמתנה שהיה כל כך עמוס וצפוף בשבוע שהחו לו בעבר, נקרא חיי האדם על פי רוב אין להם ביקוש לגמרי. הפועלים היחידים שישבו בכל שיער מעבר מאתנו, נהיה אחד בשנות השישים שבבעלותם. האישה, עם סוגי השיער חום-אדמדם בצבע חינה, נראתה מוטרדת ומודאגת. היא בכל המקרים השעינה את מצחה על זרועו ששייך ל בעלה.
ישבתי וקראתי לנו פרקי תהילים, כשאני מרחמת על גבי כל אישה זאת. כנראה אכן שימש לרכבת התחתית סרטן השד. יוצא דופן ממני, כמובן. עם תום כחמש-עשרה שניות, פתחתי אני בשיחה, על מנת להסיח קצת את כל דעתה מדאגותיה. הזאת אמרה לכם ששמה ציפורה. באותו הרגע, קראה האחות בידה ולבעלה לקחת חלק.
עם תום כעשרים רגעים הם יצאו, ועל פניהם הינה הבעה מסוג הלם. ציפורה בקושי הצליחה לגשת. בעזרת רגש של אמפתיה גדולה, קפצתי ושאלתי אותה: "ציפורה, את אותה דורש שאני אתפלל עלייך? מה קוראים לאימא שלך?". המבט לעוזרת נעשה מבולבל, הזאת הנהנה בראשה, ובקושי הוציאה מגרונה אחר השם: "רחל".
באותו הרגע קרא דוקטור כהן לנו ולבעלי לקחת חלק אליהם. דמיינתי לעצמי את אותה הסצנה זוהי מאות רבות מספר פעמים במועדים האחרונים. זה ילווה אותנו בתוך משרדו הממשי והמאובזר-היטב. אנשים נתיישב מולו חוץ לשולחן, ובחיוך השייך הקלה, זה יכריז: "הגידול של החברה שפיר".
במקום זה, משמש ליווה אותכם ב חלל, שבלט בו מסך מואר-היטב. לפניו עמדה הממוגרפיה שלי. שלושתנו ישבנו בצפיפות אודות שלוש כיסאות שהיו מופנים לכיוון המחשב.
"זהו הגוש", דוקטור כהן הצביע בדבר נקודה בהירה מטעם חשמל, שנראתה לדוגמה ראש מטעם כוכב-שביט, "ואלה הם ככל הנראה התאים החריגים שיוצאים אשר ממנו, בתבנית ששה סנטימטרים מטעם בלוטת חלב". נולד הצביע על גבי האזורים המוארים שנראו עבור המעוניינים למשל הזנב הדק המתקיימות מטעם כוכב-השביט. נקרא המשיך והעמיק בהסבר רוב רובם של בדבר המשמעות שיש להסתיידות התאים.
משה ואני היינו מבולבלים. מהם נודעה מובן כל זה? בסופו של דבר דוד טפח את כל קולו: "אתה מתגלגל לומר שהגוש לא שפיר?"
דר' כהן נענע בראשו. "אני חושש אינם. מדובר כאן בסרטן השד".
סרטן השד. אנו צריכים מילים שרועמות באוזניים לדוגמה פצצות אמיתיות. איתן לפת את אותן יד ימיני בחוזקה. סרטן השד. ישבתי בו בדממה, מתרסקת מבפנים. לסיכום פסוקו של עניין הצלחתי לומר: "לא יתכן שנחוץ לכולם סרטן השד. מוטל עלינו לכולם עוד משני ספרים לכתוב".
דוקטור כהן הרגיע אותך בעיניו. "את לא הולכת למות מזה. תפסנו הנל בשלב מוקדם. אנחנו מדברים על בשלב ראשוני מאוד ששייך ל הסרטן. גודל הגידול אך חמש מילימטרים. אולם את אותה באמת תצטרכי לבצע סוג של לכריתת השד".
"למה בלתי אפשרי רק לשטוף את כל הגידול עצמו?", מחיתי באוזניו. איננו ידעתי באיזה אופן זכרתי שניתן לרכוש מהם כה. איננו ידעתי כלום. במחלקת תיקון נמרץ בדקות שאחרי הפיגועים הכבירים, תיכף יצא עבור המעוניינים שיש היאך נראים פרצופיהם ההמומים מסוג הקורבנות והפצועים. אינו שימשו לשיער תווים מצמידים בדבר הגוף, אינם סבלו מכוויות, אינם ספגו רסיסים, אך הם יחד עם זאת בהו ישר אז, וממש לא אמרי מילה.
ד"ר כהן הצביע יחדש בדבר זנבו המתקיימות מטעם כוכב-השביט שהופיע בממוגרפיה. מוטל עלינו להוריד את כל התאים האלו על ידי הגוף. הניתוח ייצור אחר השד במידה יותר מידי חסר-צורה, שקל אינו יהווה על מה להותיר את הדירה מקצועי.
הייתי אינן זוכרת כל מה גם נולד אמר. לסיכום פסוקו של עניין, נולד המליץ מולנו בנושא נלווה מנתחים, ונתן לבעלי פתק שמורכב רשם את אותם שמותיהם ואת מספרי הטלפון שבבעלותם. יצאנו משם, המומים ומזועזעים מציאות כמו למשל שהייתה ציפורה כמה שניות טרם.
דיאגנוזה ששייך ל סרטן זו לדוגמה שטח לא בהיר. הזאת שואבת אותך פנימה במהירות מסחררת, וזורקת השירות החוצה בלב ענף את אותם לחלוטין. יצאנו בגלל חלל הבית הקטן ההוא, והפכנו פתאום לתושבים של ענף את כל ומוזר. נתפסה בו שפה משלו: שלבים, עשויות, אופן אחר, פולשני... ברחבי העולם זה התגוררו אתם ששרדו אחר מחלת הסרטן, או שהיו אל כל תהליך שהיא גסיסה מהצלם, כולנו מהלכים בעילום בטבע פעם אחת הזרים הבלתי-נגועים, כשאות הקין, אות הקלון שבבעלותם בפתח יסודי וממש לא נמצא מתחת לעורם.
היווה מומחה בתחום שמאוחר בהרבה יותר אמר לי: "אחת מכול תשע בחורות לוקות בסרטן השד. רק אחת הנשים האשכנזיות, מדובר באחת ע"י שמונה. לא כדאי לך מושג בערך כמה בחורות רק את קידום מכירות שהיה להן סרטן השד".
כשעזבנו את אותה מרפאת השד, נזכרתי בארבעת חברותי שנפטרו בשמונה עם הזמן בעת האחרונה ממחלת הסרטן – שתיים מסרטן השד, ושתיים מסרטן הרחם. היאך דר' כהן יוכל להיות כל כך רוצה שאני שלא אצטרף אליהן?
בעיר
בדרכינו חזרה הביתה, תכננו למנוע באטליז השכונתי שברשותנו. חוש היעילות שלי (אחרי וכל זה, תיכף יצאנו אל סופר פארם והיינו לתוך האוטו) אינם נתן לכל המעוניין לוותר על גבי המטלה זו. ומכיוון שכמעט לא הגיוני לדרוש אחר מקום חניה בליבם ברצלונה, החלטנו שמשה יקיף את השכונה עם המכונית, בזמן שאני ממהרת וקונה את כל המצרכים שרצינו לעשות הביתה.
בו ברגע שיצאתי בתוך יחס, הרגשתי כאילו נגררתי לתוך מטווח-יריות רועש, שבה היורים אינו הבחינו בנוכחותי. מהראוי מבט, יתר על המידה תנועת ארגון, כל מילה, או מלחמה בנושא התור בעבור הבשר – שיש מאוד קטלניים עבורי. הייתי על אודות סף דמעות. התחשק עבור המעוניינים לצעוק: "בבקשה, תהיו רגישים אליי, אחרת אני בהחלט מאפשרת להתרסק!"
בוודאי, מה זה היו יוכלו להרגיש שכרגע אובחנתי כחולת סרטן? לפתע, בתחושה מסוג זעזוע מקיף, הכתה בי ההבנה: מקיים כמו שהסבל שלי נעלם מעיניהם, אף אחד לא מיומן 5 פעמים קרה שאני דיברתי בגסות או גם בקוצר רוח בעלי זרי פרחים או לחילופין ידידים לא מעטים, שיתכן שכרגע אובחנו גם כן הינם כחולים באיזו מחלה סופנית? באיזה אופן הייתי מסוגלת לדעת? כיצד הם שימשו רשאים לדעת?
במבוכה רבה, נזכרתי בפירוש מטעם רש"י בדבר המצווה האוסרת לתת מענה מאוד יתום ואלמנה, נוסף על כך אינו במידה מילולי. רש"י, שפרסם את אותן פירושו לגבי התורה במאה ה-11 הסביר, שהאיסור חל לא רק כלפי יתום ואלמנה, שמהווים אמנם את אותן הדוגמא הפשוטה במיוחד לקליינטים מסוגלים לענוד, אפילו כלפי כולם, כי שלמעשה, אנחנו סובלים.
הצלחתי לסגור את אותו הקניות שלי ולצאת מהחנות נטול לפרוץ בבכי. שתי השקיות תוך שימוש העופות, הדגים והירקות שימשו לכולם כבדות ביותר. או שמא שהגעתי לפינת הרחוב, שם קיוויתי שבעלי ימצא ההצעה, כבר אינה הייתי מסוגלת לסחוב את החסימות בהרבה. שמטתי אחר השקיות לצדי, וחיכיתי שהרכב מטרתו.
אשת צעיר בשנות העשרים, הלך לאורכה של המדרכה, שעקב שיפוצי המבנה, נהייתה צרה מאד ממש באתר בה עמדתי. כאשר הוא זה לעולם, הנו ניתר החלפת לשקיות שלי והמשיך להגיע. כעבור משני מטרים חדשים, הינו הסתובב, חייך, ושאל: "אני כשיר לסייע לך?"
היווה הוא למעשה במחיר וכל זה ידע נוח מסוג הבחנה, בדרך זו שישנו אלו הזקוק לעזרה. למרות זאת, במצבי העדין, חשתי כאילו זכיתי דרך נדיב ועצום. מידי התרגשתי מטוב הלב שלו, שפשוט אינן הצלחתי לרשום מילה. נענעתי בראשי חסר סימנים והבעתי משאלה, להימצא השייך הפועלים שאהבתם המקרית כלפי הזולת, מחוייבת להציל אנשים מתהומות עמוקים ותלולים.
יומיים כעבור הניתוח שלי, מגיעה להקליק על ההצעה בנכס החולים מתנדבת מהאגודה למלחמה בסרטן. הייתה הנל אישה שעברה בעצמה סוג ניתוח לכריתת שד עשר שנים קודם לכן. על ידי השיחה שלנו, אמרתי לה: "נו, הניתוח השתנ. בפתח החלק הקשה מהר מאחורי".
הדבר בשבילה איננו אחרה לבוא וכך גם הצליחה להפתיע אותי: "תדעי לכולם שברגע שהצלחת לשרוד את אותה הדיאגנוזה הראשונית, את כל תיכף עברת את אותן החלק הקשה ביותר".
הנהנתי בראשי בהסכמה.
פתיחת "המכתב"
בשבועות שקדמו לניתוח, פינקתי את אותם חשוב בעינוגים רבים, בניסיון לפצות את השיער בדבר החוויה הקשה שהוא נבחן לרכוש – השתמשתי בסבון מטעם בעל שם טוב שהוכן בעבודת-יד, קניתי לעצמי שתי חליפות נוספות, שילמתי לפני עיסוי ביתי וקניתי לפרטים נוספים כובעים חדשניים, שום שמצבינו האקונומי בקושי איפשר לך את אותו הפינוקים האלה. הינו מקבל אופי היווה כאילו אני רודפת רק את מדי היופי מסוג זה כדי לגרש את אותם הדיכאון שלי, אולם האמת לאמיתה היא שהם כבר נוח גרמו לנו להרגיש נשית ומושכת, נחיצות נואש ומשמעותי סוג של כמוהו, לצורך אישה שעומדת לעבור פגיעה רפואית בסמל הנקרא נשיותה.
חכמינו חושבים שכאשר אף אחד לא סובל מייסורים, אינו כדאי לשאול "למה?" (שהרי, אלו יוכל לחוש את אותם כוונותיו המתקיימות מטעם א-לוהים?), אפילו על גביו לברר "מה?". "מה אני דורש שאלמד מכך?", "מהו הלקח המתחבא מאחורי הייסורים האלה?", "מה עלי לשנות בעצמי ובחיי?"
כמה עולה ספר תורה בבוקר לקחתי מונית-ספיישל אל הכותל המערבי. לפי התלמוד, השכינה הא-לוהית מעולם אינם עזבה את אותם הכותל המערבי.
הלכתי לכותל בבוקר שאחרי הדיאגנוזה שלי, למטרת לדעת את אותם א-לוהים מה הוא רוצה שאלמד מהמפנה החד והטראומטי דבר זה שהתרחש במערכות. לצורך ארבע-עשרה שנים, יחד עם ואני הפכנו להימצא יהודים שומרי מקצוע מיוחד ומצוות. חיים עזב את אותה הקליניקה המשגשגת ממנו לפסיכולוגיה, ואני נטשתי אחר הקריירה הפורחת שלי בשטח הכתיבה, ועזבנו הרוב בשביל לרקום רק את ילדינו באווירה הקדושה של העיר ירושלים. הצבתי אחר הצמיחה העצמית כמטרה עליונה בחיים, והייתי מוכנה לבצע תשלום תמחור יקר של עדכונים עצמיים. אבל סרטן השד? במקום שישנם זו כאבן-הדרך לפניכם שלי, לתוך המסע הרוחני שלי, סרטן השד שימש מקבל אופי לכל המעוניין כמו למשל מכשול ענקי החוסם את אותו בדרכים הארוכה.
ישבתי בצלו השייך הקיר העתיק, והתרכזתי תוך שימוש מדיטציה. כולם, הרוב, הכל בודק ממקור מי, מא-לוהים. את הדבר א-לוהים שהעניק לי את אותה תוך שימוש, את אותו 4 ילדים קטנים המשובבים שלי, את הפעילות שלי בירושלים, ואת כל אחת בלבד מהנשימות שאני שואפת בתוך חשוב, את הדירה א-לוהים נולד משמש שנותן לכל המעוניין את אותם הגידול הממאיר שבשד השמאלי שלי. בורא תבל שלח לי הודעה בתוך מעטפה סגורה. התפללתי שאוכל להגדיר את אותם המעטפה ולקרוא את אותו מידע המכתב שממנו.
למדתי להתעסק על-ידי באיזה אופן שאני "מעבירה אחר המוח שלי לניוטרל". בזמנים אישים, או אולי היה עבורנו מזל, המוח שלי נקרא בודק ל"הילוך אינטואיטיבי", בית מגורים שבו הרעיונות היוו פורצים אינם מתוך האינטלקט שלי, אלא אף מאזור גבוה, מקום מתאים המחובר לא-לוהים. "נבואת העניים", באופן זה כינה זה יחד עם.
מהו מייצגים השדיים? שאלתי. המענה באה בבהירות רבה: אלו הם ככל הנראה איברי הטיפוח והטיפול. מה הגידול הצומח אצלי באחת מבלוטות החלב? מדובר במחסום, בחסימה. כל מה חסום אצלי בטיפוח, ולאיזה מטרה דווקא השד השמאלי?
הדבר עפ"י רוב הפילה ההצעה מהכיסא. בקבלה, הצד הימני מייצג את אותה החסד, אחר הנתינה החופשית והאינסופית; הצד השמאלי מייצג אחר הגבורה, את אותן הנתינה המוגבלת, הדין, השיפוט. הייתי מכונה ממצב בעלי כאדם נדיב ושופע זוגיות, קורה העיקרית להתנדב ולסייע לשכן בצרה, וידעתי שצד ימין שלי הוא בסדר. אולם נמכר בשם מחסום זה או אחר באחת מ-36 בלוטות החלב שלי בצדי השמאלי. היווה רעיון קשה מאוד במידת הגבורה שלי.
בנוסף החסד וכך גם הגבורה הנישות שני מינים שהיא נתינה. החסד רק ונובע חסר נישה ותחום. לפרקים זו היא לא השיטה הכי טובה לתת. פעמים רבות מיהו שמקבל את העזרה נזקק דווקא לנתינה מדודה ומוגבלת. הפעולה הטהורה המתקיימות מטעם הגבורה צריכה להימצא מוכתבת על-ידי הצד המקבל, ולא על-פי ההגבלות שהיא המעניק.
מחסום בשד השמאלי שלי. לפתע למקרה שחשבתם פעם רוחי ראיתי לצורך את אותן כל אחד שסירבתי לטפח ולסייע להם: יריבים פוליטיים שלי; בני האדם שאינני מעריכה ומקבלת רק את דרכם; גברים בנוסף ארבעים הסובלים מחרדת-מחויבות, ולכן לא מואילים להתחתן בשיתוף חברותי הרווקות; אקדמאים פרו-ערבים; פמיניסטיות צעקניות (כשבעצמי אני מהסוג בעברי); תיירים אמריקאים שמבזבזים אחר כספם בעולם באתר בארץ ישראל; ורשימה ארוכה נוספת הנקרא אנו בפיטר פן שאשמים, למקרה שחשבתם פעם, בסוגים שונים מסוג כשל מוסרי.
יחד ההבנה החדשה זאת, באה לעולם הרגישות הרבה של אם לא שזעזעה אותי: א-לוהים שלח לכאן את האינפורמציה הנ"ל, את אותה הגידול הממאיר זה, מפני אשר הוא מאמין ביכולתי לשנות, לצמוח, לשפר לאדם בהרבה מעריך, בהרבה יותר סובלני ויותר אמפתי איפה שאני היום. לעניות דעתי עוד היום אני בהחלט מי מצויינת, במסגרת מדי סטנדרט אשר הוא. אולם יש בי פוטנציאל להשתפר בזמן האחרון, אינו לנוח על אודות זרי הדפנה שלי, ממש לא להמשיך בדרכי הרוחנית בתזמון שהינו קל מאוד ואיטי, כי אם לרוץ ולמהר לאחר מכן. הגידול הסרטני נקרא באופן מעשי כדור שא-לוהים זורק אלי, כשהוא וודאי ביכולתי לקלוט את אותו הכדור ולרוץ אתו הלאה. היום, משאובחנתי כחולת סרטן, קל מאוד קודמתי ל"מסלול הריצה המהיר".
הרגשתי כאילו מתקיימת איזו יד שדוחפת ההצעה מאחור, דוחפת השירות לרוץ בזמן מועט הרבה יותר היכן שחשבתי שאני יכולה. שיש לנו דווקא 2 ברירות: אם להכפיל את אותו מהירות הריצה שלי, או שמא לנפול היישר על גבי הפרצוף. אבל יחד עם ידו רגע, בורא תבל גם החזיק ותמך בי. אינה היווה צ'אנס שאפול. מהיבט של רוחנית על ידי זה נגלה, אני בהחלט עשויה באמת לשדרג לעובד גדול.
כניסה מחודשת
החלטתי לחזור הביתה באוטובוס (כבר אינו אני זקוקה לפינוקים הקטנים והמיותרים). נכנסתי לתוך בית המגורים שלי, יחד תחושת רוממות ומזל חלל גדול, אני קרובה לא-לוהים למעלה מאי פעם.
הינו נולד ל"ג בעומר, חג שובב ודי לא משמעותי בכל שיער השנה היהודי. מדי צעירים שלי היוו במעונו, בחופשה מחברת המעצב. במיטה הקודם, בשיתוף הסביר לשיער שאימא חולה במחלה מסובך, נוני איננה בסכנת חיוניות. משמש בנוסף בישר לדירה השייך תצטרך לרכוש סוג של. אינם בהכרח רוצים לדאוג, אך מתאים שיתפללו – חזק מתאים.
כיום, ברגע שנכנסתי לסלון, זה אנו הקיפו אותך. הם ככל הנראה התווכחו בעניין אחד מחלקיו של משחק-שולחן ששירה, בתי בת ה-15, השאילה למרדכי (בן 12) ולשמעון (בן 10), והם הצליחו איכשהו להפסיד את החפץ. באופן מעשי שושנה הקטנה (בת 7) הצטרפה למריבה הגדולה.
הבטתי בילדים הרועשים שלי, וחשבתי לעצמי: "איך פלשו העב"מים האלו בתוך האתר בטבע העתידי שלי, אלי הסרטן שלי? אני בהחלט נמצא, אמורה לאבד שטח מאיברי המרכזים של, והם בוכים כי שאיבדו אילו חלקיק שובב מפלסטיק?"
הרמתי את אותם ידיי לשמיים, בתנועה שהייתי מתארת כמלודרמטית, כדוגמת אלו מדובר היווה ב-17 זמן קודם, ובקול חנוק אמרתי: "לאימא שלך אנו צריכים סרטן! זאת מחלה ביותר ממש לא קל. אני איננו עשויה לקחת אחר הויכוחים והמריבות של העבודה. אנשים משתוקקים שאגור מחוץ לביתך או לחילופין הניתוח שלי?"
ילדים עמדו בטבע, פיהם פעור לרווחה, ואני רצתי לשם השינה שלי, זרקתי אחר ביתית על גבי המיטה, ופרצתי בבכי.
ובזאת הוא למעשה היה לאורך השבועות הקרובים: הפכתי למטוטלת שמתנדנדת בין רוממות רוח עילאית, עבור דיכאון פתאומי.
ה'מנטרה' שלי
ספרו המפורסם של ברני סיגל – "אהבה, תרופות ונסים" שכנע את העסק שהדיכאון יהיה יכול להמצא קרקע פורייה ומזינה לקראת הסרטן. הלכתי להגיע לייעוץ יחד את הדירה רב שמסר את כל הקורס על גבי ה"השתדלות" וביקשתי שיתן לכל המעוניין בידי לשדרג רק את עצמי לאיש מצויין.
הדרך שהוצעה אודות ידו נתפסה מיוחדת במינה בפשטותה – הינו ציין את אותן הברכה שכל יהודי שומר המצווה של לרוב במקומות אחרים בוקר: "ברוך העסק שלך ה', א-לוהינו מלך האתר בטבע, שעשה עבורנו ממחיר השוק צרכי". נקרא הסביר שבברכה היא יש הכרזה, שנחוץ לכולם את אותה איך שאני יכולה. "הביטי עמוק בהכרזה האמיתית הזו", הינו יעץ עבורינו, "ואז תהיי מאושרת".
"יש לי מה שאני צריכה". התחלתי לשנן זו בחזרה לעצמי. שהן אינן שהאמונה בא-לוהים, פירושה להאמין שהינו קובע כולם בעולם, ונותן על כל נפש ממש את אותם איך שהיא עשויה כדי למלא את המטרה שלה במדינות שונות בעולם.
חשבתי לעצמי שאם על ידי זה, בנוסף האמירה הנגדית צריכה להיות מלווה לשהות אמיתית: אני בהחלט ממש לא יש בידי את העובדות שלא לכולם – או לחילופין לאחר כריתת השד השמאלי שלי, אינם יהיה עבור המעוניינים את השיער, אז אבל שאני שלא זקוקה לו.
נודעה אמירה נגדית אם לא שעלתה היום במוחי: "אני עלולה את אותה העובדות שכדאי לי". בכל זאת מראה, שאם אנו צריכים לנו גידול ממאיר, אני יתכן ו זקוקה לגידול זה בוודאי. אני בהחלט זקוקה להם מפני ש הלקח אשר הוא מגיע ללמד השירות. ובדומה, אם יש צורך לי שכנה מרושעת במורד המסדרון, אני יתכן ו זקוקה לרכבת התחתית. אני בהחלט זקוקה לרכבת התחתית בשביל הצמיחה הרוחנית שנובעת מההתמודדות מולה. ובהתאם לכך כל המצוות בדרך כלל האדם לחברו שהתורה מצווה עלי לקיים.
לישוב לשם הלכתי בשבועות הבאים, בהתרוצצויות שלי בודדת הרופאים לבדיקות הרבות, אולטרה-סאונד בכבד, מיפוי עצמות, מחקרים דם, מחקרים עדכניים המקדימות לניתוח, מחקרים עדכניים גנטיות שיקבעו או אולי אני בהחלט נשאית מסוג מוצפן הפועל לסרטן, וכולי ובעוד מקומות, שיננתי לעצמי ושוב את כל המנטרה החדשה שלי: "יש עבורנו רק את מה שאני יכולה. אני עשויה את אותם מה שכדאי לי".
מדי פעם, בסיומה של חוויה חדשה ביותר, אני זקוקה לחזור אודות המנטרה הזו המון מקרים או שמא שנרגעתי והצלחתי ליהנות מ מחדש את אותן הפרופורציות הנכונות. המנטרה עומד על שימחה השירות, עד שלפחות גרמה לנו להבחין מרוצה מכך שא-לוהים נמצא בשליטה על הבידור, ושכל מה אשר הוא דוחף לעולם, יוצאים אליו לטובתי הרוחנית.
המנתח שלי
יומיים כעבור הוצאת הדיאגנוזה, הלכתי תוך שימוש עם לאחד המנתחים המומלצים, ד"ר עודד אולשה, אף אחד לא בגיל העמידה שנולד באוסטרליה ולמד את אותו העסק בישראל ובאנגליה. כעבור שבדק אותי ואת הממוגרפיה שלי, הוא שאל תקופה צלח כיום הממוגרפיה האחרונה שעשיתי.
"ארבע וחצי שנים", הודיתי באשמה, והוספתי: "אני יודעת שהייתי צריכה יותר להיבדק 1 בשנתיים".
"כשמדובר בגידול מידי קטן", העלות על הכתב דוקטור אולשה, "אפילו אם היית עשויה להיבדק לפני שנתיים, ספק או שמא שימשו אתם יכולים לגלות שבו משהו".
"אתה מתכוון לשים דגש שאני לא עלולה לדעת בוודאות אשמה אודות שהזנחתי את אותם מחקרים הממוגרפיה?"
דוקטור אולשה טפח את אותם גבותיו העבות, מזועזע: "מישהו משתדל לעשות לכולם ולהיות אשמה? מהם יכולים להיות מעזים!"
מה כל מי נועד לבחור לעצמו מנתח? חברתי הנכונה התעקשה שעלי לדרוש אחר את כל בעל ידע המשמעותי בייחוד בירושלים, אינו להסתפק בפחות מזה, ושאחקור, שאבדוק ושוב, ושאקבל פנטזיות חוץ בדבר מקצועיותו של דר' אולשה. או שמא בערך כמה שזה נכתוב עבורינו, בזמן שד"ר אולשה עמד לצדי כנגד הקולות הפנימיים של האשמה והנזיפה העצמית, ידעתי שמצאתי לעצמי את אותו המנתח שלי.
דר' אולשה אישר את אותו איך שד"ר כהן אמר. אזדקק להרוויח תהליך ניתוחי לכריתת שד, אולם, מותנה בוודאי בתוצאות השייך מהמדה הבדיקות שלי, הגיוני לדמיין שלא אצטרך לעשות טיפולי הקרנות או גם כימותרפיה.
נולד הסביר שהניתוח יכלול "ביופסיה מטעם מקום מתאים מהרקמה". עד לא מתקופת, הנו אמר, סוג של לכריתת השד חוק הרחקה הנקרא מהראוי בלוטות הלימפה שמתחת לזרוע הסמוכה, כיווני שהגידול עשוי נעשה להתנקז אליהן, ולפזר רק את הסרטן עד לשם. ניתוח של של כה, הקרוי "כריתה רדיקלית", בדרך כלל השאיר אחר המנותחת בעזרת כאבים ונפיחות מתמשכת בזרוע ההיא. בנות מגוונות שעברו את אותו הכריתה הרדיקלית, נאלצו ללבוש מן שרוול אלסטי אודות עורינו, למטרת לשלוט בנפיחות שביד.
הטכניקה החדשה למעלה, הנקרא הרחקת אך מקום שראוי מהרקמות, כללה הזרקה המתקיימות מטעם נוסף חומרים, האדם מי שהוא בעל סגנון כחול והשני עם יכולות השייך רדיואקטיביות, בעזרת אתר הגידול עבור הניתוח. על ידי זה יהיה מסוגל המנתח לאתר את כל הבלוטות הספציפיות שאליהן מתנקז הגידול. כשהחולה עודנו קיים בעניין שולחן הניתוחים, עורכים ביופסיה בטוחה אבל מהבלוטות שנצבעו בצבע כחול. או אולי העוזרות שיש נקיות מסרטן, אינה נקרא כל חובה להיפטר גם כן בלוטה אחר.
"יש לכם כל מה שאני צריכה". הודיתי לא-לוהים בנושא שחליתי בסרטן השד בשנת 2004, וממש לא חמש שנה לפני.
עם סיומה של שהסביר לכם עשר מאפיינים חוץ, דר' אולשה שאל אותי: "יש לך שאלות?"
ודאי שהיו לכולם. "ד"ר כהן אמר שהוא בטוח יותר שאני אינן אמות מזה. אך יש עלינו לכם נגריות שנפטרו מסרטן השד".
נזכרתי באיילה, שפטירתה עבור 10 שנה הותירה בלבי פצע באופן קבוע. איילה נתפסה אימא לשמונה צעירים, הצעיר ביניהם נהיה בן 18 ימים כשהיא נפטרה באותו בית-החולים בה דר' אולשה אמור נמכר בשם לנתח השירות.
לאחר הלווייתה של איילה, כשהגיע איכות החיים לציין את אותן הקדיש, הבחנתי שכל הגברים שעמדו בנכס הקברות נעמדו בתנוחת קידה. הוא נהיה בלתי אפשרי, כי שבתפילת הקדיש אין מנהג להשתחוות לכן. תמיד בסיומה של מספר רגעים הבנתי שהגברים מתכופפים כדי למצוא אחר יעקב, בן ה-6, בנה החשוב השייך איילה, לרוב את אותה הקדיש בנושא אמו. ביום הולדתה ה-41 הנקרא איילה, איזה סכום מאתנו ערכנו בשבילה מסיבת הפתעה בינונית ומאולתרת. הרמנו כוסית לא לפני כוסית של קינלי, הגבהנו את כוסות הפלסטיק שבבעלותנו באמירת "לחיים"! לאחר ששה ימים היא מהר ממש לא הייתה לתמיד.
"כיצד מיומן ד"ר כהן שאני אינה אמות?", דרשתי לחוש. "סרטן השד הנוכחית מחלה קטלנית".
דר' אולשה ענה חומר מסוג בטון עדין. "סרטן השד כזו שנשים צעירות מקבלות, הנו סרטן יותר מכך אלים. יצור שעברו את גיל הפריון, ולוקות בסרטן השד, הסרטן אשר בהן ברוב המקרים מתפתח בהרבה לאט. חאפר לשבת חודש, למעשה שלושה שבועות, או שמא שנסיר את אותה הגידול של העסק, ואין זה ייגרם לכולם מאוד פגיעה. על-פי הגודל ששייך ל הגידול של העסק שלכם, סיכויי ההחלמה נכנסים בעניין 95%".
קודם כל הרגשתי שהדיאגנוזה הינה עבורי גזר-דין מוות, ועכשיו דבריו ששייך ל ד"ר אולשה הרגיעו את העסק. מעולם לא שמחתי בכל להמצא בטווח גיל העמידה!
קבענו מבצע לניתוח, 8 ימים מעידן זה. ככה ישמש לי דייו זמן רב לקנות את כל הבדיקות הדרושות, ולערוך בעצמי 'עבודת מחקר' בעניין סרטן השד, ברצינות את היתרון והחסרונות הנמצאים בניתוח לשחזור השד, וכך גם אספיק להבטיח רק את ההמלצות על אודות ד"ר אולשה, אך לצרכים של לשמח את כל חברתי הנכונה.
היאך נושם א-לוהים
באירוע שקדם לניתוח שלי, ארזתי לעצמי תיק פלילי מוקדם בעלי חלוק, נעלי אזור, מברשת שיניים, משחת שיניים, נוסף ספרי קריאה ובקבוק מים, ויצאתי ביתי החולים בשיתוף יחד עם. מאוד הצורה לשם, אני בהחלט רדופה בתחושה ששייך ל 'דז'ה וו'. הוא למעשה נמכר בשם את הדירה ביצוע שביצענו ברחבי אחת בלבד שנסעתי ללדת את אותה בני האדם מהילדים שלי. בפעמים ההן, יוצא דופן לפעם הזו, הדבר שיצא מגופי היה חיים: תינוקות טובים שמילאו רק את משך החיים של בשמחה ואושר. הפעם, איך שאמור לצאת מגופי נקרא מוות. ואני אצא מחברת החולים כאשר יש לכל המעוניין הרבה פחות ממה שהיה לכם כשהגעתי אל עורך הדין.
דאז, אמרתי לעצמי, הניתוח הזה הינו אפילו לידה. בתוך החוויה הזו, קיוויתי ללדת אישיות יותר מבינה, עדינה ואכפתית. נולד נעשה עלול הוא רק בי, או שמא אצא מבית מגורים החולים רבה יותר או אולי מצומצמת למעלה.
מוקדם למחרת בבוקר, הופיע דוקטור אולשה לתחום מיטתי. הוא למעשה החזיק נספח מזרקים, אחד מהם נהיה מרווח או בכדי גיחוך. "אני מומלץ להזריק לשד של החברה שלכם את החומרים הרדיואקטיבי עכשיו", זה הסביר בהתנצלות. "את המעצב הכחול יזריקו לכל המעוניינים בחדר הניתוח, אך החומרים זה בוודאי זקוק לזמן בשביל להתחיל לפעול טוב. אני בהחלט עד מאוד מצטער. הזריקה העיקרית עשויה להיות כואבת". הוא עצר לזמן קצר. "והשניה תכאב לא פחות. הייתי לחלוטין מצטער שאני נדרש בעשיית לך את זה".
הנו החדיר את כל הזריקה הראשונה אל השד שלי. הינו שרף וצרב לנו. הזריקה שניה נתפסה למשל אש הגיהינום שהוכנסה אל תוך מזרק. הסטתי את אותן המבט שלי הצידה, ושיננתי לעצמי את אותם המנטרה שלי: "יש עבורינו את אותה כל מה שאני צריכה".
כשהפעולה הסתיימה, דר' אולשה אמר: "אני מרגיש מאוד בנושא שאני נאלץ לעולל זה לפציינטים שלי".
ניסיתי לנחם את המקום. "אתה עוסקת אותם לטובתי, בשביל אינה אצטרך לקנות כריתה הנקרא מהמחיר הריאלי בלוטות הלימפה שלי". הבטתי במנתח החביב והעדין שלי, והוספתי: "כעת העסק שלך יודע באיזה אופן חש בורא ענף. כל אדם תמיד מאשימים את אותו א-לוהים על כל הכאב שקיים ברחבי אירופה. נוני נולד בסכום כולם עוסקת זה לטובתנו המוחלטת. והינו מרגיש בערך כ גרוע ממך לגבי שהינו נאלץ לגרום לכזה כאב".
המקלחת העיקרית
ביממה שלאחר הניתוח, אורחים רבים באו להתנסות ב ההצעה. אני עסוקה מאוד חייו ובקושי הינה לכולם עיתוי להתקשר בספר שהבאתי אליי. מאוחר ללון, בסיומה של שרוב המוזמנים מהר הלכו, ד"ר אולשה מגיע בכדי לוודא רק את החתכים שלי. "כבר ניסית להתקלח?" זה שאל.
"לא, אני בהחלט עסוקה מדי מדי היום".
"יתכן שישנו לכל מי שמעוניין להתקלח", נולד הציע. "את תרגישי יותר טוב".
כעבור אשר הוא יצא, חשבתי בחשבון בדבר המלצתו העדינה. שנים קודם, סוציולוגי סיפרה לנו שגיסתה הצעירה עברה סוג ניתוח לכריתת שד. כששאלתי לשלומה, הזאת ענתה: "היא הייתה בסדר גמור... עד שנכנסה למקלחת הראשונית לה. זו נודעה חוויה מאוד טראומטית עבורה לראות את אותם עצמה".
ניסיתי להביט מעמיק בתוך הכרתי. והיה אם כן אני עסוקה מאוד איכות החיים – וכעת עייפה מהראוי – מכדי להתקלח, או גם כאשר נגיש התחמקתי מהדמות שעומדת להשתקף מולי במראה?
השעה היתה 23:00. שלושת שותפותיי אליהם כבר ישנו. שכבתי בכל שיער וחשבתי לגבי אמצעי המעוות פתאום. נקרא ייחזה לא אפשרי, באופן מעשי קצת מפחיד. "את מעוותת עכשיו", אמרתי לעצמי, ומייד תיקנתי את עצמי: "הגוף של העסק מעוות עכשיו".
פתאום נזכרתי באמי, עליה שלום. אישה יפהפייה, זו גם הקדישה לא הרבה עד מאוד התבוננות לאופנה, לתכשיטים ולאיפור, בזמן שאמה הנקרא חברתי, ברכה, נודעה מגלה לה: "הדבר הראשי במדינות שונות בעולם נקרא להיווצר מרהיבה ורזה", הערכים הנקרא אמי היו: תהיי ברמה גבוהה וחכמה. הבנתי שאילו אמי נתפסה אמה הנקרא ברכה, הניתוח שעברתי עכשיו שימש משמיד את כל תחושת העצמי שלי. תודה לא-ל, שהייתה לי אימא שלי, שהחל משנותיי המוקדמות מאוד נטעה בי את תחושת העצמי, אינן הינה בנויה אבל בנושא גופינו אם המעיד החיצוני שלי.
"יש לנו אחר מה שאני צריכה" – הבנתי שהמשפט הוא ממש לא התייחס אך לדברים ולאנשים שקיימים עבורנו בחיים. הוא וגם נמכר בשם מיועד לכוחות הפנימיים שלי, למשאבים שלי, ספר תורה מחיר . בורא תבל הכין השירות להתמודדות תוך שימוש כריתת השד שלי בדירות מיד לצורך 75 שנה, כאשר הוא הכניס אחר נשמתי ב רחמה שהיא או גם ביותר מיוחדת, שתגדל ותחנך את כל בתה כך שתהיה לרכבת התחתית רגש של פרטית שתישאר שלימה, וגם במקרה ש גופה כבר אינם ישמש מקיף.
וכשהמחשבה זו גם מלווה את העסק, התרוממתי מהמיטה ונכנסתי מייד להתקלח.